תעשו קצת מקום, איראן מגיעה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשו קצת מקום, איראן מגיעה

הצעת החוק מעמידה את החברות האירופיות בפני דילמה: לשגר נציגים לאיראן, ובכך לסכן את העסקים בארה"ב, או לוותר על העסקים באיראן

תגובות

הנהלתה של קבוצת הכדורגל ברצלונה אולי לא יודעת זאת, אבל אחד מאוהדיה המושבעים הוא חכם ההלכה האיראני אחמד חומייני, נכדו של מחולל המהפכה האיסלאמית, רוחאללה חומייני. זאת לא היתה ידיעה מרעישה כל כך, לולא החליט חומייני הצעיר להתמודד על חברות במועצת המומחים באיראן, שבין תפקידיה ממונה על בחירתו של המנהיג הרוחני הבא - אחרי לכתו או אי־כשרותו של המנהיג הנוכחי, עלי חמנאי.

אם חומייני יצליח להיבחר למועצה, המונה 86 חברים, בבחירות שיתקיימו בפברואר הבא, הוא לא רק יוריד משמעותית את ממוצע הגילים של חבריה הקשישים - הוא עשוי גם להפיח תקווה בקרב הרפורמיסטים שמתכוננים לנצל את הסכם הגרעין, כדי לחזק את כוחם בפרלמנט. אין מחלוקת על כך שאיראן ניצבת על סף עידן כלכלי חדש, שעשוי להפציע כבר בינואר בעקבות פירוק הצנטריפוגות שאיראן התחייבה להשבית על פי ההסכם. הסרת הסנקציות, שתבוא מיד אחר כך, תפעיל מיד גם את ההסכמים לשיתוף פעולה ולסחר שחתמו חברות בינלאומיות, ממשלות ואנשי עסקים עוד בטרם נחתם ההסכם ביולי, ובמיוחד אחריו.

כך, למשל, מתכוננת אייר פראנס להיות חברת התעופה המובילה בטיסות מאירן ואליה, רוסיה תוכל להתחיל במימוש הסכמי בנייתם של כורים גרעיניים להפקת חשמל, חברות גרמניות ישקיעו מיליארדי דולרים בפיתוח התשתיות, וחברות אמריקאיות גם הן יחזרו אל השוק האיראני אחרי יותר מ-35 שנים של נתק. ההערכה היא שאיראן זקוקה להשקעות בסכום של כ-250 מיליארד דולר כדי לשקם את כלכלתה, לפתח תשתית מודרנית לתעשייתה, ובעיקר להפיח חיים בשדות נפט וגז חדשים.

סטודנט איראני במעבדת רובוטים באוניברסיטת טהרן
רויטרס

להבדיל מהמדינות הערביות באזור, לאיראן יש נכס ייחודי שיזכה גם לביטוי. זהו כוח האדם הצעיר, המוכשר והמיומן שלה, שבשנים האחרונות הזין את נתוני האבטלה הגבוהים - ועכשיו עשוי למצוא לעצמו מקומות עבודה ראויים. איראן נחשבת, למשל, "יצרנית" מהנדסי החשמל הגדולה בעולם ונמצאת במקום 17 בדירוג העולמי של ייצור ידע. חרף הסנקציות החמורות, איראן הצליחה לפתח תעשיית נשק מודרנית שכוללת טילים, מל"טים וספינות. היא רשמה הצלחות בתחומי הכימיה והרפואה, הצליחה להעלות את תוחלת החיים ב-20 שנה ל-74 בין 1980 ל–2012, שיעור הבערות בה הוא 2%, וכמה מהאוניברסיטאות שלה כלולות ברשימת הטובות בעולם.

אבל שפע הידע הזה, שממתין לחלון ההזדמנויות שלו, יצטרך להתמודד עם החרדה שאופפת את השמרנים באיראן, אלה החוששים מפני מה שמוגדר כ"חדירה הזרה" למדינה - שמאיימת על אופייה כמדינת הלכה, ואשר עלולה, לשיטתם, להפוך את איראן למדינה מערבית. כדי להתכונן לצונאמי המערבי פירסמה הממשלה בשבוע שעבר רשימה של 227 מוצרים אמריקאיים שלא יוכלו להיכנס לאיראן כחלק מ"ההגנה התרבותית", לפחות לא בקרוב. בין השאר תיאסר כניסתם של מסטיקים, ניר טואלט, חומץ, שולחנות ביליארד, מוצרי גילוח, ציפורניים מלאכותיות וסיגרים.

לאיראן לא אכפת שמיקרוסופט תשווק את מוצריה, בתנאי שתעשה זאת דרך סוכן מקומי ותעביר את הטכנולוגיה המתקדמת שלה ליצרנים איראניים. השלטונות האיראניים גם יסכימו שחברות קידוח אמריקאיות יפעלו בשטחה - אבל על מדפי הסופרמרקטים ובחלונות הראווה אין בינתיים מקום לתעשייה האמריקאית. מוצרים אלה ימשיכו להגיע לשוק האיראני באמצעות המבריחים.

לא רק שמרני איראן חוששים מן ההסכם, גם שמרניה של ארה"ב כבר נוקטים פעולות מקדימות כדי לסכלו. אחרי שנכשלו במסעם האינטנסיבי לבלום את החתימה עליו, הם מכינים הצעת חוק שנועדה לעקר את ההסכם מהתועלת הכלכלית שאיראן צפויה להפיק ממנו. מדובר בחוק הגבלת אשרות הכניסה לארה"ב, שנועד להיאבק בטרור ולהעניק לשלטונות ההגירה עוד כלים, כדי לבדוק מי ייכנס למרחב האמריקאי, ובעיקר ממי תישלל זכות זאת.

אלא שלהצעה, שהתייחסה במקור ליוצאי סוריה, נוסף סעיף חדש שעל פיו כל מי שגר או ביקר באיראן בחמש השנים האחרונות, בין אם לצורך עסקים או כתייר, יעבור בדיקה קפדנית יותר שעשויה לעכב את מתן האשרה - ואפילו למנוע אותה לחלוטין. הפירוש המעשי הוא שגם אנשי עסקים אירופאים שביקרו באיראן יעברו פרוצדורה מחמירה, שעלולה למנוע את כניסתם לארה"ב.

הצעת החוק מעמידה את החברות האירופיות בפני דילמה: לשגר נציגים לאיראן, ובכך לסכן את העסקים בארה"ב, או לוותר על העסקים באיראן. לכך בדיוק מכוונת הצעת החוק. במקום סנקציות רשמיות, הקונגרס יטיל סנקציות עקיפות.

האיחוד האירופי ואיראן כבר נעמדו על רגליהם בכעס. האיחוד מאיים שפרוצדורה דומה עלולה להיות מוטלת על אנשי עסקים אמריקאים, ואילו איראן מצהירה במפורש שאם יתקבל החוק - זאת תהיה הפרה בוטה של הסכם הגרעין. שכן על פי ההסכם, אסור יהיה לאף אחת משש המדינות שחתומות עליו לפגוע ביחסי הסחר של איראן עם מדינות אחרות. איראן דורשת בסך הכל שהעולם יפנה לה קצת מקום בשווקיו. הרי זאת היתה גם המטרה של הסרת הסנקציות - כלכלה תמורת גרעין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות