דעה |

לחייב הורים לעשות ביטוח חיים

בלי ביטוח הנהג מטיל סיכון בלתי הוגן על סביבתו. בדומה, המדינה צריכה לחייב את האב בביטוח חיים, בדיוק לאותו מקרה שלא יהיה בעיזבונו די כדי לזון את ילדו. אחרת הוא מטיל סיכון בלתי הוגן על הילד

אורי וייס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי וייס

המדינה מטילה על אזרחיה חובת ביטוח בריאות, ביטוח לאומי, ביטוח פנסיוני וביטוח על נהגים מנזקי תאונת דרכים - אבל פוטרת הורים מחובת ביטוח חיים, גם אם סמוכים על שולחנם ילדים שהם חבים במזונותיהם. אתמה.

אם אב לילדים בני פחות מגיל 21 מת, הרי שטרם חלוקת העיזבון בין היורשים, יובטח כי לכל ילד בן פחות מ–21 ישולמו דמי מזונות עד גיל 21. ואולם לפעמים אין די בעיזבונו של האב כדי לכסות את דמי המזונות. כאן יש השלכה גדולה לשאלה אם האב עשה ביטוח חיים מבעוד מועד.

אילוסטרציה

המשפט הישראלי מחייב את האב לזון את ילדיו, והחובה בלתי תלויה בהסכמת האב. אין מדובר בחובה הנגזרת מחוזה, אלא מחובה הנגזרת מסטטוס, והראיה: לא תועיל לאב שום טענה — שהוא לא חפץ בילד, שמדובר בפנצ'ר או בגניבת זרע. אם מקבלים שעל האב מוטלת החובה לזון את ילדיו, הרי שתמוה מדוע עשיית ביטוח חיים תלויה ברצונו. אם האב לא עושה ביטוח חיים, הרי שהוא מטיל סיכון על הילד, סיכון שהוא לא יוכל לעמוד בחובתו. אם מקבלים שההורה הבלתי־משמורן חייב להעביר להורה המשמורן מזונות עבור ילדו, הרי שהחובה לערוך ביטוח חיים צריכה להיכלל בחובה זו.

במקרה של חובת ביטוח המוטלת על נהגים, המשפט מחייב אותם לעשות ביטוח כדי שיוכלו לעמוד בחובת הפיצוי. אחרת, במקרה של תאונה, חלק ניכר מהאנשים יפשטו את הרגל ולא יוכלו לשלם את הפיצוי. בלי ביטוח הנהג מטיל סיכון בלתי הוגן על סביבתו. בדומה, המדינה צריכה לחייב את האב בביטוח חיים, בדיוק לאותו מקרה שלא יהיה בעיזבונו די כדי לזון את ילדו. אחרת הוא מטיל סיכון בלתי הוגן על הילד.

ביטוחים, כמו ביטוח לאומי, ביטוח פנסיוני או ביטוח בריאות, יכולים להיות מוצדקים בטעמים פטרנליסטיים - הרצון להגן על האזרח מפני עצמו - או באמצעות טעמים המצביעים על כשל בשוק הביטוח. הטעמים לביטוח חיים חובה חזקים יותר. כאן המטרה אינה פטרנליסטית — להגן על המבוטח הפוטנציאלי מפני טעותו של עצמו באי־ביטוחו, אלא להגן על אדם אחר מפני אי־ביטוחו.

טיעון נוסף לביטוח חובה הוא כשל השוק מסוג מידע א־סימטרי — מכיוון שחברת הביטוח אינה יכולה להבחין בין בריאים לחולים, בעוד שהמבוטחים יכולים. השוק החופשי ייכשל, שכן חברת הביטוח תראה בעצם רכישת הביטוח סימן לכך שמדובר במבוטח בלתי משתלם עבורה. לכן, מוצדקת ההתערבות בדמות ביטוח חובה.

אם אנו מקבלים שהכשל הזה בשוק ביטוח הבריאות מצדיק חיוב בביטוח, הרי שיש להכיר בו גם כהצדקה לחיוב במקבילו — ביטוח חיים. במקרה של ביטוח חיים חובה אף יכול להצטרף טעם נוסף של רציונליות מוגבלת. כשישעיהו ליבוביץ' נשאל בימי ישישותו על התמודדותו עם המוות, הוא השיב כי ילד בן 10 וזקן בן 90 מתמודדים עם המוות באותה הדרך: הדחקה.

בגלל הנטייה האנושית לאותה אי־רציונליות רציונלית בדמות הדחקת המוות, יש טעם טוב נוסף לביטוח חיים חובה. כך, קל וחומר, אם קיים חשש שבשל טינות הנוצרות בגירושים האב יימנע מעריכת ביטוח חיים, שכן הוא יראה בו כביטוח שמי שייהנה ממנו בפועל יהיה אשתו. יוצא, אפוא, שהחיוב בביטוח חיים הוא אף חיוני כדי להבטיח את זכויות האשה בגירושים.

הכותב הוא עמית במכון ון ליר ומרצה למשפט עסקי

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker