לחזק את שומרי הסף ברשויות המקומיות

מי מאתנו לא נחשף למעשי שחיתות "קטנים"; סידור של מכרז לחבר, מינוי בן משפחה לתפקיד, היתר לחריגת בנייה לקבלן המקומי שעל הדרך גם הרים תרומה למסע הבחירות, ועוד מקרים שגורמים לסנן את המשפטים "כולם מושחתים", אבל בכל זאת - להישאר אדישים?

מימון פאר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימון פאר

אובדן האמון של הציבור ברשויות המקומיות וביכולתן לשרת את האינטרסים של הציבור מעמיק עם השנים. הציבור מגלה חוסר עניין בזהותו של ראש העיר הבא, ועוד פחות מזה בחברי מועצת העיר. יעיד על כך שיעור ההשתתפות הנמוך של הציבור בבחירות המקומיות.

ככלות הכל, המועצה היא חבורה שמקבלת שורת החלטות בעלות השפעה מכרעת על איכות החיים של התושבים. הם שמכריעים בכמה תעלה הארנונה, מי יסלול את הכביש לשכונה ומה תהיה צפיפות הדיור בשכונה החדשה, מה יהיה תקציב החינוך, באיזו סוג של תרבות תשקיע העירייה, ומה יהיו הקריטריונים לתמיכה באוכלוסייה החלשה.

קבלת גזר דין בבית משפט, שלומי לחיאני
שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים לשעבר, בעת קבלת גזר הדיןצילום: מוטי מילרוד

אז למה הציבור אדיש כל כך? די אם נביט ברשימת ראשי הערים (כ–40) שצעדו באחרונה למשרדי אגף החקירות במשטרה כחשודים בשורה של עבירות - מקבלת שוחד ועד עבירות מין - כדי להבין עד כמה פחת מעמדו של ראש העיר במדד האמינות הציבורית.

ואולם זה לא הכל. מי מאתנו לא נחשף למעשי שחיתות "קטנים", שאינם מגיעים לכדי עבירת פלילית. סידור של מכרז לחבר, מינוי בן משפחה או מקורב פוליטי לתפקיד, היתר לחריגת בנייה לקבלן המקומי, שעל הדרך גם הרים תרומה למסע הבחירות, ועוד מקרים שגורמים לרבים מאתנו לסנן את המשפטים "כולם מושחתים", "כולם אותו הדבר", ולהימנע מלקחת חלק בהליך הבחירה.

מן עבר השני רווחת התחושה בציבור שראשי הערים מתנהלים כדיקטטורים. לא ניתן כמעט להשפיע על החלטותיהם גם כשברור שהם טועים. יש רשויות שבהן בונה לו ראש הרשות חצר ביזנטית, המשרתת בנוסף לצרכיו הפוליטיים גם את צרכיו האישיים, ומסייעת לו להעצים את כוחו. בכוח זה הוא משתמש כדי לרמוס את יריביו באופוזיציה, תוך שימוש לרעה בכוח שמעניק לו התפקיד הציבורי־ממלכתי. ישיבות מועצת העיר הן ההצגה הטובה בעיר. כל הסיבות הטובות לחוש סלידה.

ניתן להצביע על רשויות שראשיהן החזקים מרשים לעצמם למנות קרובים לתפקידי מפתח ברשות או בשלוחותיה, ואין פוצה פה ומצפצף.

אחד האמצעים המידיים שיצמצמו את השחיתות ברשויות מקומיות הוא הגבלת מספר הכהונות לשתי קדנציות. תחלופה גדולה יותר תמנע מראשי ערים להקים "אחוזות פרטיות" ותזרים כוחות חדשים למערכת המוניציפלית.

גוף נוסף ובעל פוטנציאל למניעת שחיתות הוא יחידות הביקורת ברשות המקומית. אלה צריכות להיות חיצוניות. על משרד הפנים להקים יחידת מבקרים שיועסקו ישירות על ידי המשרד, ולא יהיו כפופים לראש הרשות, כך שיוכלו לשמש גורם מרסן. המבקרים יעבדו ברשות תקופה מוגבלת ומוגדרת מראש. כך תימנע היטמעות של המבקר בצוות העירייה והתפתחות של מחויבויות אישיות כלפי ראש הרשות ובכירי עירייה אחרים.

כל אלה צריכים להיות חלק מהחלטה של השלטון המרכזי להעמיד את מיגור השחיתות ברשויות המקומיות במקום גבוה בסדר העדיפויות, ולהקצות לכך את המשאבים הראויים.

בנוסף, הגיע העת שיקום ארגון בלתי תלוי במגזר השלישי, כמו אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון, שכל מטרתו תהיה אחת: מיגור השחיתות בשלטון המקומי. ארגון כזה, שאפשר שייקרא המרכז לשלטון מקומי תקין, ישים תחת עינו הבוחנת רשויות מקומיות סוררות ויתרום גם הוא להפחתת השחיתות הגואה.

הכותב הוא חבר מועצת העיר קריית ביאליק ולשעבר יו"ר ועדת הביקורת; ומרצה לביקורת ובקרה בשלטון המקומי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker