דרושה: תוכנית למאבק בשחיתות הציבורית

על הציבור באופן ישיר ובאמצעות התקשורת ונציגיו, לדרוש מנבחרי הציבור את חובת הנשיאה באחריות

בעז ענר
בעז ענר

ניתוח של פרשות שחיתות, ובהן נתיבי ישראל, נתיבי איילון, החטיבה להתיישבות, משרד התיירות, פרויקט הולילנד, קופת חולים מאוחדת, שוחד בחברת החשמל, חשש לשחיתות בנמל אשדוד, רכבת ישראל, מינויים פוליטיים במשרד להגנת הסביבה ושחיתות של ראשי ערים - מעלה "סימנים מעידים", שהיו יכולים להצביע מראש על קיומו של פוטנציאל לשחיתות.

הסימנים המעידים הם גופים שלטוניים מונופוליסטיים - ללא מתחרים, שלהם ולהנהלתם סמכות שלטונית למתן הקלות והטבות בתכנון ובנייה, בהתקשרויות ובהקצאת תקציבים. לגופים אלה יש תקציבים ניכרים והם עושים שימוש רב ביועצים חיצוניים. רבות מההתקשרויות של הגופים האלה בוצעו על בסיס הצעות, הנמוכות באופן בלתי־סביר מהאומדן. כמו כן, הגופים הפעילו "ועדות חריגים" בהיקף ניכר ובהליך המכרזים הגופים האלה מכתיבים "תנאי סף" בלתי־סבירים. רבים בצמרת הגופים האלה אינם מינויים מקצועיים, אלא מינויים פוליטיים בלתי־תקינים, ויש בהם ריבוי קרובי משפחה. ועדי העובדים בגופים הם בעלי עוצמה ניכרת והנהלות החוששות מעימות.

רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט
רה"מ לשעבר, אהוד אולמרטצילום: טלי מאייר

סימנים מעידים אלה מחייבים בקרה וביקורת פנימית, אך דווקא גופים אלה התאפיינו בביקורת ובבקרה פנימית מוחלשות - ללא כלים להתמודד עם שחיתות של הנהלות. גם הבקרה הרגולטורית החיצונית עליהם לא היתה איתנה וסדורה: מחזוריות הבקרה היתה נמוכה ופעלה רוטינית. לחלק מהם, למשל לתאגידים הסטטוטוריים של המדינה, אין כלל גוף בקרה חיצוני (דמוי רשות החברות הממשלתיות, אף כי מבקר המדינה התריע על כך), בקרת החשב הכללי חלה רק על חלקם ובקרת רשות החברות ומשרד הפנים לא תמיד היתה מספקת ולא חשפה רבות מפרשיות אלה.

גם כאשר נערכה בדיקה, הרי שפעולות הרגולטורים, כמו גם של מבקר המדינה, באו בדיעבד, לאחר שהפרשיות כבר נחשפו לציבור, וטיפלו ב"עכבר שגנב" ולא באיתור שורשי הבעיות. דהיינו - לא התמקדו במחדלים, בכשל הבקרה ובשחיתות של ההנהלות גופן, ולא הפנו את תשומת לב הממשלה לאחריותה המיניסטריאלית למאבק מערכתי בשחיתות.

בנוסף לכשלים אלה, לא מתקיים שולחן עגול - פורום דיונים של גופי הבקרה, החקירה, התביעה והביקורת, שתפקידו להתמקד בתופעות העשויות להצביע על אותם סימנים מעידים מצטברים לשחיתות. אמנם חלק מהמידע רגיש, חסוי וכרוך בפגיעה בצנעת הפרט, אך החלפת מידע, איתור מגמות בשחיתות השלטונית והצגה דיסקרטית של חששות לכאורה, בהתייחס לגופים מסוימים, אפשרית - וודאי במסלול חד-כיווני שבו הרגולטורים והביקורת יעלו את חששותיהם בפני גופי החקירה והתביעה. שולחן עגול חיוני במיוחד כשהרגולטורים, הביקורת וגופי החקירה כבר נמצאים בבדיקה בגוף מסוים ויש חשש לכפילות ושיבוש חקירה .

לבסוף, אין לנקות מאחריות את הממשלות, ראשיהן ושריהן. ממשלות ישראל לדורותיהן לא הפיקו לקחים מפרשיות עבר ולא פעלו מערכתית לאתר את הכשלים והפרצות במטרה למנוע את הישנותן. הממשלות התאפיינו בעצימת עיניים מבעיות יסוד בתחומי אתיקה, בקרה ותרבות שלטונית מושחתת, ומטבע הדברים לא הכינו תוכנית למאבק מערכתי בשחיתות. ריבוי מינויים פוליטיים שהתבררו ככושלים והוליכו לשחיתות חייבו דיון והתייחסות שלטונית. בה בעת, עיון בהחלטות הממשלה לאורך שנים מעלה כמה מעטים ודלים הדיונים וההחלטות שהיו בנושא.

על רקע כשל המשילות, התעלמות הממשלות מאחריותן להיאבק מערכתית בשחיתות השלטונית, על הציבור באופן ישיר ובאמצעות התקשורת ונציגיו, לדרוש מנבחרי הציבור את חובת הנשיאה באחריות. חובתה של הממשלה, על ראשה ושריה, בסיוע מומחים, רגולטורים, גורמי בקרה וביקורת - לבחון ולהגיש לכנסת ולציבור תוכנית ממלכתית־מניעתית, סדורה ומקיפה למאבק בשחיתות הציבורית.

הכותב היה משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker