כחלון, איכה? הזכות לדירה כעיקרון יסוד - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון, איכה? הזכות לדירה כעיקרון יסוד

משלות באו והלכו, שרי אוצר זרקו הצהרות והתחלפו, תקנות קודמו, חוקים נחקקו, אך בעיות הדיור נותרו בעינן

3תגובות

בישראל של 2015, אין דבר כוזב יותר מהאמרה "עניי עירך קודמים". בשבועות האחרונים פורסם כי חסרות בישראל כ-150 אלף יחידות דיור ונחתמו הסכמים בסדר גודל דומה. כיצד ייתכן שמכל התוכניות והסכמי הגג שנחתמו באחרונה אף אחת מהן לא מוקצית לשכונות עוני?

מדובר בטעות בסיסית. הצפת השוק ב–150 אלף יחידות דיור היא מעשה חיובי, אולם נדרש מתן מענה לסוגי הביקושים השונים בשוק- לזוגות צעירים, משפרי דיור, אנשים מהשכבות החלשות ומעמד הביניים המבוסס. הצפה חסרת הבחנה תייצר כאוס בשוק זה, שהרי ישנו ניגוד אינטרסים ברור בין אלה שיש להם דירה ורוצים שמחירי הדירות יעלו, לבין אלה שאין ברשותם דירה ומשוועים לירידה במחירי הדיור. הצפת השוק בצורה בלתי־מובחנת עלולה ליצור בועה שתערער את היציבות הפיננסית.

מאז קום המדינה ועד היום לא התוו ממשלות ישראל מדיניות כוללת לדיור. ממשלות באו והלכו, שרי אוצר זרקו הצהרות והתחלפו, תקנות קודמו, חוקים נחקקו, אך בעיות הדיור נותרו בעינן ובשנים האחרונות הגיעו לנקודת אל־חזור המאיימת על החברה הישראלית ועל מוסריותה של המדינה כלפי אזרחיה. רק לפני כ–20 שנה, ב–1995, ל–77% ממשקי הבית בישראל היתה דירה בבעלותם. כיום, למרות הצמיחה הכלכלית המרשימה במשק הישראלי, שיעור משקי הבית שיש בבעלותם דירה הוא 67% בלבד ונמצא במגמת ירידה מתמדת. על פי נתוני המכון לרפורמות מבניות, יש עלייה חדה במשקי בית חסרי דיור תקני — מכ–58.8 אלף משקי בית ב–1995 לכ–149.6 אלף ב–2008, ולמספר שיא של 189 אלף נכון ל–2012 — זינוק של 221% במספר משקי בית בתוך פחות מ–20 שנה.

שר האוצר משה כחלון
אוליבייה פיטוסי

עליית מחירי הדיור בעשור האחרון מרחיקה עוד ועוד משפחות מהאפשרות לרכוש דירה ופוגעת בזכות הבסיסית שצריכה להיות במדינת רווחה — הזכות לקורת גג. שיעור משקי הבית בעשירון העליון שיש ברשותם דירה גבוה מ–80%, בעוד בעשירון התחתון רק ל–40% ישנה דירה בבעלותם, והמספר הזה נמצא במגמת ירידה מתמדת. מדובר בשסע מעמדי ובהעמקת המתח הסוציאלי הקיים בשוק הדיור בין אלה שיש בבעלותם דירה לבין אלה שלא.

הפתרון לצמצום הפערים הנכסיים העצומים הזועקים לשמים הוא מדיניות של אפליה מתקנת בשוק הדיור. מדיניות שתעניק זכויות נכסיות משמעותיות לתושבי שכונות העוני, שיוכלו לממש בתהליכים של התחדשות עירונית, ושתגרום ל–750 אלף תושבים ב–185 שכונות עוני לעלות על הסולם הנכסי ולממש את הזכות הבסיסית המגיעה לכל משפחה בישראל — להיות בעלת בית. למה לבנות במקומות שבהם אין תשתיות או בשטחים ירוקים, אם אפשר לחדש את מרכזי הערים?

לא רבים יודעים זאת, אך בשנים האחרונות כל זכויות הקניין בשכונות העוני (שנבנו על קרקעות של רשות מקרקעי ישראל) הועברו לדיירים, ולכן הצעד המתבקש הבא הוא להעניק להם זכויות בנייה מפליגות, כדי שכל אחד מהם יוכל לעלות מדרגה, להיהפך מאדם עני למי שיש ברשותו נכס. אדם שהוא ומשפחתו יוכלו להרים ראשם בגאווה ולהרגיש שווים בני שווים בחברה הישראלית. מדובר בחובתה המוסרית הבסיסית של הממשלה בישראל — וכל זה ללא צורך בתקציבים נוספים.

הקמת הרשות הלאומית להתחדשות עירונית שתנהל תכנונית, קניינית ועסקית את כל הנושא של שיקום שכונות היתה אמורה להיכלל בחוק ההסדרים לתקציב המדינה הקרוב. מדובר באפשרות לחולל מהפכה של ממש ולהוציא לפועל את תוכנית שיקום השכונות של שנות ה–2000, שתתניע מהלך רחב היקף של התחדשות שכונות העוני ואספקת דיור בהישג יד גם למי שאין לו את ההון הראשוני הנדרש.

שר האוצר, משה כחלון, ידוע כמי שגדל במשפחה קשת יום להורים שנלחמו על קורת גג בעבור שבעת ילדיהם, והצהיר לא פעם שנושא שיקום השכונות קרוב ללבו. אני קורא לו ללכת אתנו יחד צעד נוסף קדימה ולקבע מדיניות דיור לאומית למען תושבי שכונות העוני. מדיניות שתעבור מממשלה לממשלה, ולא תהיה נתונה לטלטלות בין שר לשר. מדיניות שתיקבע בחקיקה מוסדרת — בית לכל משפחה כזכות יסוד.

הכותב הוא יו"ר ומייסד המכון לרפורמות מבניות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם