עתיד ממלכת ירדן נמצא בעקבה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתיד ממלכת ירדן נמצא בעקבה

עקבה היא תקוותה של התיירות הירדנית והעיר משווקת עכשיו במרץ במדינות אירופה וברוסיה, שממנה שואפת ירדן לקבל את נתח התיירים שיפסיק להגיע למצרים אחרי הפלת המטוס הרוסי

2תגובות

הוועדה למלחמה בנורמליזציה עם ישראל, שבראשה עומד מנאף אל־מג'אלי, אינה מרוצה מכך שיותר ויותר ירדנים עובדים באילת. "הם עלולים ליפול כטרף בידי הציונים, שמנצלים את כוח העבודה הזול", הזהיר אל־מג'אלי. "מצבם עלול להיות דומה לזה של הפלסטינים שנאלצים לשתף פעולה עם הציונים". בצער גדול הוא מספר כי עוד 175 עובדים "עברו דרך אשנב הנורמליזציה לאום־רשרש", וכי בישראל עובדים כבר יותר מ-400 ירדנים.

אבל הפרסום הזה אינו מרתיע כנראה את העובדים הירדנים ששמעו על מחסור של כ-1,500 עובדים בבתי המלון באילת. הם גם מודעים לשיעור האבטלה בממלכה שנוגע ב-34% ולאוזלת ידה של הממשלה בייצור מקומות עבודה חדשים. גם בבתי המלון בעקבה, שישראלים רבים פוקדים אותם כתחליף למלונות בסיני, לא מתרשמים מוועדת החרם הירדנית. תיירים מישראל, ערבים ויהודים, מהווים בתקופה זו רכיב חשוב בתעשיית התיירות של העיר הדרומית, למרות הירידה במספרם בחצי השנה האחרונה.

עקבה היא תקוותה של התיירות הירדנית והעיר משווקת עכשיו במרץ במדינות אירופה וברוסיה, שממנה שואפת ירדן לקבל את נתח התיירים שיפסיק להגיע למצרים אחרי הפלת המטוס הרוסי. אסונה של שארם א־שיח' עשוי להתברר כמקור הכנסה חשוב לעקבה, לשפר במשהו את הצניחה בתיירות בממלכה, ואולי להחזיר אליה את התיירים ממדינות ערב שמספרם צנח השנה ב-12% לכ-2 מיליון מבקרים.

עקבה, ירדן
M?venpick Hotels & Resorts

הפגיעה בתיירות היא רק אחת מן המהלומות שנחתו על המשק הירדני בשנים האחרונות. בצפונה של המדינה ובבירה עמאן מותחת המדינה עד הקצה את יכולותיה, כדי לתחזק יותר ממיליון פליטים, בהם כ-600 אלף שברחו מסוריה. החוב הלאומי שלה תפח ליותר מ–30 מיליארד דולר ומהווה כ–80% מהתמ"ג. הסחר עם עיראק וסוריה התכווץ דרמטית ותחזית הצמיחה הריאלית מגיעה ל–2.5%–2.7% - לעומת שאיפת הממשלה לצמיחה של 3.5%.

ובכל זאת, ירדן מקבלת שבחים רבים ממוסדות בינלאומיים, בהם הבנק העולמי, על יכולותיה להתמודד עם הקשיים הללו ולייצב את המשק. אבל, כרגיל, מחמאות כאלה לא מרשימות את האזרחים. "אין לנו צוות כלכלי שיוכל לחלץ אותנו מן המצוקה", כתב הפרשן חסן אחמד א־שובאכי בעיתון "אל־ר'אד". "מדוע ישנם יותר מ-2,000 משקיעים ירדנים בשוקי הנדל"ן של מדינות המפרץ - בעוד הממלכה מתאמצת לגייס בעלי הון שישקיעו בירדן. מדוע אין מסלקים את המכשולים הביורוקרטיים שמרתיעים משקיעים זרים?".

דוברים רשמיים מנסים לערער על הטענות הללו ומצביעים על השיפור בכלכלה. אבל אם השיפור נאה כל כך מדוע החליט המלך להחליף את שר האוצר הוותיק והמנוסה, אומיה טוקאן, בשר אוצר חדש - בנקאי ההשקעות עומר מלחאס, שיצטרך לנהל את המו"מ עם קרן המטבע הבינלאומית על מתווה הלוואות חדש לירדן.

המחמאות המורעפות על ירדן בגין מדיניות המקרו מתקשות להרגיע גם את שוכרי הדירות ברחבי הממלכה, שנאנקים תחת העלייה במחירי השכירות, ורבים מהם נאלצים לשוב ולהתגורר עם הוריהם. במחוז מפרק, בצפון המדינה, מדווחים סוכני נדל"ן על עלייה דרסטית של כ-30% במחירי השכירות, בעיקר כתוצאה מהביקוש של מאות אלפי הפליטים ששוכרים דירות. "ממשכורת של כ-600 דינר בחודש, אני צריך להפריש 300–350 דינר לשכירות; על רכישת דירה אי־אפשר אפילו לחלום", סיפר אזרח מפרק לכתב העיתון "אל־ערבי אל־ג'דיד".

באתר האינטרנט של סוכנות איגל אסטייט, שמרכזה בעמאן, אפשר למצוא דירות של 150–230 מ"ר ב-150–250 אלף דינר - סכום שבני מעמד הביניים יתקשו לגייס, גם עם ההלוואות הנוחות שהבנקים בירדן מוכנים לתת בימים אלה. ההערכה היא שירדן זקוקה ל-50 אלף דירות חדשות בשנה, בעוד הקבלנים הציעו עד כה 40–45 אלף דירות, פער שתורם לעליית המחירים - מה גם שהמחיר הסופי (נוסף על כ-3,600 דינר דמי רישום בעלות) משאיר את הדירות לרוכשים מן השכבות החזקות ולמשקיעים זרים בעיקר מעיראק, סעודיה וכווית. החשש הוא שיותר ויותר קבלנים ובעלי הון יעדיפו להשקיע בעסקות נדל"ן במדינות המפרץ, ובכך יצמצמו את מלאי הדירות המתוכננות בממלכה.

התוצאה עלולה להיות משבר חברתי עמוק ושחיקה אגרסיבית של מעמד הביניים. לראש ממשלת ירדן, עבדאללה א־נסור, אין תוכניות מגובשות כיצד להתמודד עם משבר הדיור וגם שר האוצר החדש אינו מבטיח פתרון מהיר.

האויב הכלכלי

אבל הבעיה הקשה יותר היא שגם אם היו לשניים תוכניות, הם היו נאלצים להתמודד עם ביורוקרטיה ממשלתית כבדה, שמרנית ועצלה שכבר הצליחה בעבר לטרפד תוכניות כלכליות ולהכשיל שרי אוצר וראשי ממשלה. נראה שגם המלך עצמו אינו מצליח להתמודד עם הביורוקרטיה הזאת, והוא מעדיף בכל פעם לנסות שר אחר - ולא להעפיל למרומי ההר הפקידותי התלול.

כשאלה הם הקשיים הכלכליים שמולם ניצבת המדינה, ההנהגה מפתחת חששות אמיתיים מכך שאזרחים ירדנים יסמנו את הפליטים מסוריה כ"אויב הכלכלי" שנגדו צריך להילחם. עד כה הצליחה הממלכה למנוע עימותים אלימים בין אזרחים לפליטים, אבל ההערכה בירדן היא שזוהי פצצת זמן שעלולה בכל רגע לערער את האיזון השברירי בתוך המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם