אל תאשימו את בנק ישראל במחירי הדיור - הריבית הנמוכה מוצדקת - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

אל תאשימו את בנק ישראל במחירי הדיור - הריבית הנמוכה מוצדקת

את הטיפול ביוקר הדיור יש לעשות דרך הטיפול בהיצע: צריך לשחרר קרקעות ולשחרר חסמים ביורוקרטיים

28תגובות
קרנית פלוג
אייל טואג

רבים מאשימים את בנק ישראל באחריות מסוימת ליוקר הדיור, בטענה שהבנק מעדיף את האינטרס של היצואנים על פני האינטרס של הציבור ולכן שומר על ריבית נמוכה. אין ויכוח שריבית נמוכה תורמת לעלייה במחירי הדירות לרכישה. אבל עלות הרכישה, כולל הריבית על המשכנתא, אינה בהכרח גבוהה בהרבה, אם בכלל, כשהריבית נמוכה. מצד אחד, מחיר גבוה יותר, ומצד שני — פחות ריבית. בנוסף, הריבית הריאלית (ריבית על השקל בניכוי אינפלציה) ארוכת הטווח (כמה שנים) היא המשפיעה על מחירי הנכסים, ולא הריבית קצרת הטווח שאותה קובע בנק ישראל.

יתרה מזאת, חשוב להבין שבנק ישראל לא יכול להעלות את הריבית הריאלית בצורה משמעותית בהשוואה לריבית הריאלית העולמית. אם הריבית הריאלית בישראל היתה גבוהה משמעותית מהריבית בעולם, טריליוני דולרים היו זורמים מהעולם לישראל, ומישהו — בנק ישראל — היה צריך לממן את הריבית, כמובן על חשבון הציבור בישראל. מאחורי הצד המוניטרי יש כלכלה ריאלית, ואי־אפשר לממן תשואה ריאלית גבוהה על אשראי חסר סיכון בלי להפסיד סכומי עתק. מובן שיש מדינות בעולם שהריבית על המטבע שלהן גבוהה בהרבה מהריבית הנמוכה מאוד הקיימת כיום במדינות המפותחות נטולות האינפלציה, אבל בכל המדינות האלה הריבית הנומינלית הגבוהה משקפת שילוב של אינפלציה צפויה ופיחות צפוי במטבע, כך שמלווה או חוסך במטבע הנושא ריבית גבוהה חשוף לסיכון ולתשואה ריאלית נמוכה הרבה יותר מהריבית הנומינלית המובטחת.

בנוסף, בתחום המשחק המצומצם מאוד שיש לבנק ישראל, לריבית נמוכה יש יתרונות שהם הרבה מעבר לסיוע ליצואנים. לריבית נמוכה יש השפעה חיובית על התעסוקה, בגלל ההשפעה על שער החליפין והיצוא ובגלל עידוד השקעה ריאלית. עם כל החשיבות למחירי הדירות, אבטלה זה דבר נורא. מי שבאמת חשובה לו רווחת הציבור, בעיקר זו של החלשים, התעסוקה צריכה להיות יעד מרכזי בעבורו.

חשוב גם להבין שמרכיב העלייה במחיר הדירות בגלל הריבית אינו גורם לעליה במחירי השכירות. טענה נפוצה היא שבגלל המחיר הגבוה של דירות, רבים בוחרים במגורים בשכירות במקום רכישה, ובכך מגדילים את הביקוש לשכירות וכתוצאה את מחיר השכירות. הטיעון שגוי. נתחיל בניתוח מצב של מלאי הדירות הקיים (היצע קשיח לחלוטין): אם כתוצאה מהריבית הנמוכה מחיר הדירה עולה, ולכן יש משקי בית שהחליטו לא לרכוש דירה למגורים, על כל דירה שלא נרכשה למגורים יש דירה שנרכשה להשקעה, כלומר להשכרה. כך, כל תוספת לביקוש לדירות להשכרה מלווה מיידית בתוספת זהה בדירות להשכרה, והתוצאה היא אפס השפעה על מחיר השכירות. במלים אחרות, הבחירה של משק בית לוותר על רכישה של דירה לא מעלימה את הדירה מהשוק, וזו תופיע בצד היצע הדירות להשכרה. מובן שאם לעליית המחיר יש השפעה כלשהי על המספר המוצע של דירות חדשות, הרי שההשפעה היא חיובית, כלומר יותר דירות בשוק וירידה במחיר השכירות. לכן, את הטיפול ביוקר הדיור יש לעשות דרך הטיפול בהיצע: צריך לשחרר קרקעות ולשחרר חסמים ביורוקרטיים.

לסיום, אני לא עובד בעבור בנק ישראל ולא מהסס לבקר את בנק ישראל אם לדעתי יש מקום לביקורת, כפי שאכן עשיתי בעניין רכישת הדולרים ובעניין הקריאה של הנגידה, קרנית פלוג, להגדיל את נטל המס ואת הוצאות הממשלה.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה, 
במכון אהרון במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות