המודל הכלכלי שיאפשר 
לרשויות הערביות לשגשג - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המודל הכלכלי שיאפשר 
לרשויות הערביות לשגשג

כדי לקדם כלכלה משגשגת ביישובים וברשויות הערביות, צריך לאמץ גישה פרואקטיבית - ליצור פיתוח כלכלי, ליצור הצלחות וליצור דמויות מוניציפליות לחיקוי

תגובות

הרשויות הערביות נמצאות בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי, סובלות מהיעדר אזורי תעשייה מניבי ארנונה, מעשורים של אפליה בחלוקת קרקעות ומשאבים כלכליים ומהיעדר ייצוג בקרב מקבלי ההחלטות בכל התחומים, ובמיוחד במוסדות התכנון הלאומיים.

אף שהציבור הערבי מונה כ–20.5% מהציבור הישראלי, רק 2.4% משטחי התעשייה נמצאים ביישובים ערביים. 99% מהארנונה על מסחר ותעשייה נגבית על ידי רשויות יהודיות ואילו רק 1% נגבה על ידי ערביות, לפי דו"ח מבקר המדינה. ההשקעה הממוצעת בשירותים מוניציפליים ברשויות הערביות היא 527 שקל לנפש, כמחצית מההוצאה ברשויות יהודיות באשכולות סוציו־אקונומיים 1–5, לפי מחקר של מרכז אינג'אז ועמותת סיכוי. היעדר בסיס כלכלי יציב מעמיד את הרשויות המקומיות הערביות, שבהן מתגוררים כמיליון תושבים, במצב של תלות תקציבית מתמשכת ובעיות רווחה חברתית. המדינה מבינה שפערים אלה מובילים למשבר פיננסי, כלכלי וחברתי שקשה לצאת ממנו, והיא משקיעה משאבים במטרה לצמצמם.

ערערה
אייל טואג

אמנם יש צורך בהשקעה מסיבית נוספת, אך לצד התקציבים יש צורך במערכת המאפשרת את ניצולם בצורה אפקטיבית. כדי לייעל את תהליכי הפיתוח, על ראשי המדינה והרשויות לאמוד את אופן הניצול של התקציב ואת השפעתו על היישוב שבו הוא הושקע. ניצול המשאבים דורש מערכת מורכבת שמסייעת בתהליכי קבלת ההחלטות, גיוס התושבים, שותפים כלכליים ומשאבים ראשוניים ליישום ההחלטות האסטרטגיות. כדי לממש זאת, יש צורך בראש ובראשונה בכלים מעשיים ובכוח אדם מיומן שישתמש בהם. פיתוח כלכלי נהפך להיות חלק בלתי־נפרד מאחריות הרשות המקומית, ולכן על המדינה להסדיר תפקיד זה, לסייע בתקצובו ובהכשרת הרשויות למשימה.

מרכז אינג'אז, שפועל לקידום הרשויות המקומיות הערביות, הרים כפפה זו ופיתח מודל חדש שיסייע בפיתוח כלכלי מקומי ברשויות וביישובים הערביים. כיום, כשהמדינה מבקשת לחזק רשות מקומית, יהודית או ערבית, זה נעשה באמצעות העברת תקציבים וסיוע לרשות למקסם את התקציבים שמגיעים לה. רק לאחר תהליך ארגוני ופיננסי ארוך, בסוף, כשלרשות תשתית רחבה ומורכבת העומדת על רגליה, מתחיל תהליך הפיתוח הכלכלי בשטח. לעתים הזמן מביא לכך שדווקא לחלק חשוב זה - לא מצליחים להגיע.

המודל החדש מציע לקיים תהליך הפוך. להתחיל בפיתוח כלכלי. קודם לעבוד, ליצור תוצאות בשטח, ותוך כדי כך לבסס דרכי עבודה. לא להשאיר רשויות אחרי שנים של עבודה עם תוכניות אסטרטגיות ורעיונות בלבד וקצת יותר כסף בקופה, אבל בלי תוצאות בשטח. רק הצלחות יסייעו להוביל להצלחות נוספות. כיום, כשרשות ערבית מסתכלת סביבה ימינה ושמאלה ומחפשת רשות אחרת להידמות אליה, היא רואה רק רשויות יהודיות, והמסקנה הבלתי־נמנעת שלה היא שיש יותר מדי חסמים שמונעים מרשויות ערביות להתפתח.

כדי לקדם כלכלה משגשגת ביישובים וברשויות הערביות, צריך לאמץ גישה פרואקטיבית - ליצור פיתוח כלכלי, ליצור הצלחות וליצור דמויות מוניציפליות לחיקוי. על המדינה למקם את הרשות המקומית במרכז הפיתוח הכלכלי כמתכללת ומקשרת בין הצרכים של התושבים לאינטרסים של היזמים. התהליכים הארגוניים והאסטרטגיים יגיעו בתהליך יצירת ההצלחה. זאת ועוד, המודל והמדד מאפשרים כלים לממשלה לבדוק את יישום התקציבים והפרויקטים הממומנים, לדעת לאן בדיוק הולך כל תקציב ותקציב, ומה השינוי שהוא עושה בשטח.

בסיס המודל הוא בייצור עבודה במקום דרכי העבודה, מתוך הנחה שאלה יבואו מתוך העבודה עצמה. המודל מושתת על תהליך קבלת החלטות ובקרה מדיד ומבוסס עובדות (evidence based); אבל אין לו תוחלת אם הוא לא יוטמע בתשתיות ובפעולות של הרשות המקומית. כל פעילות צריכה להתבסס על צורך והזדמנות. ראשי רשויות עייפים מתוכניות אסטרטגיות שמעלות אבק - המודל, ומדד אבחון מבוסס עובדות שבמרכזו, ממקדים את הפעולה לביצוע, מבקשים להצביע על הצרכים ולגזור מהם את הפעולות. אימוץ המודל יביא לכך שכספי הרשויות ינותבו לפעולות כלכליות מבוססות עובדות. המטרה היא להעביר את הדגש מהתכנון על הנייר - לביצוע. ליצור הצלחה שתביא אחריה עוד ועוד הצלחות.

הכותבת היא מנכ"לית מרכז אינג'אז, מרכז מקצועי לקידום הרשויות 
המקומיות הערביות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות