הצרכן לוקח סיכון בדרך לחיסכון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצרכן לוקח סיכון בדרך לחיסכון

האם טכנולוגיות הכלכלה השיתופית כופה עליכם לשתף גם פרטים אישיים שלכם, מבלי יכולת להתגונן?

תגובות

אחד המושגים החמים כיום בעולם הטכנולוגיה והכלכלה הוא "כלכלה שיתופית" (Shared Economy) - פלטפורמות טכנולוגיות שונות שמאפשרות לבעלי משאבים שונים לשתף אחרים במשאבים אלה.

הקפיצה לבריכת הכלכלה השיתופית קלה מתמיד - רק תורידו את האפליקציה (למשל אובר או Airbnb), או לחלופין גלשו לאתר השירות (למשל קיקסטארטר) - ורק נשאר לכם לבחור אם אתם משתפים במשאבים שלכם, או נעזרים במשאבים של אחרים.

לכלכלת השיתוף תועלות צרכניות רבות, אך הן באות לפעמים על חשבון זכויות הצרכן מול יזמים שבמהירות הבזק צוברים כוח תאגידי - שירות הנסיעה המשותפת אובר-X שהושק ב–2102 מוערך כבר ב–40 מיליארד דולר, ולעתים על חשבון תעשיות שלמות ונותני שירותים ישראליים בתחומי אירוח ונופש למשל.

אובר
רויטרס

באחרונה התקיים דיון ראשון מסוגו בנושא בוועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ אורי מקלב. בדיון השתתפו נציגי משרד התחבורה, האוצר, איגוד נהגי המוניות, אובר, איגוד האינטרנט וגופים נוספים לשיח שבא לבחון את ההשלכות האפשריות לפעילותם של פתרונות התחבורה השיתופית בישראל.

בדיון הוצגו היבטים רגלוטוריים שמצריכים מענה כמו בטיחות וביטוח נוסעים ונהגים העושים שימוש בשירות תחבורה שיתופית, אל מול הפוטנציאל הגלום בשירות - היצע גדול יותר של שירותי נסיעות לציבור, הורדת עלויות הנסיעה וממילא הורדת יוקר המחייה. מנגד, העלו נציגי נהגי המוניות טענות קשות על הפתרון של אובר ועל הסכנות, שלטענתם, הוא פוגע בנוסעים ומנחית מכה אנושה לפרנסה של 24 אלף נהגי מוניות הפועלים בישראל.

מלבד ההשלכות החברתיות והכלכליות, קיימות גם השלכות טכנולוגיות המשפיעות על כל אזרח ישראלי - היבט שעדיין אינו ברור מספיק למחוקק. באיגוד האינטרנט הישראלי, כגוף המחבר בין שירותי ווב ואפליקציות בין לאומיות שונות לבין משתמשי הקצה הישראלים, כמו בפעילות של המרכז לאינטרנט בטוח המסייע לגולשים שנפגעו ברשת, אנו רואים עד כמה קשה למשתמש הקצה ליצור קשר מהיר עם החברות המסחריות שמאחורי השירות, גם במקרים שמצריכים התערבות דחופה - סוגיה שעולה בעיקר בהקשר של פייסבוק. רגולציה עתידית צריכה לדאוג לנציגות ישראלית המסוגלת לספק מענה למשתמשים המקומיים, כמו גם להגדיר מה קורה במקרים של התדיינות משפטית - האם תתקיים מעבר לים או במערכת המשפט הישראלית.

כחלק בלתי נמנע משימושים מתקדמים ובהתקשרויות בין המשתמשים ונותני שירות, נאסף מידע דיגיטלי רב הנשמר במאגרי המידע של החברות המסחריות מאחורי השירות. כחלק מגיבוש הרגולציה יש חשיבות עליונה בשמירה על פרטיות המשתמשים לאור המידע שנאסף. כך, למשל, עולה השאלה אם המידע נאסף ונשמר במאגרים שמחוץ לישראל ולמי יש גישה למאגרי מידע אלה - נקודות שיש לתת עליהן את הדעת לפני התנעת שירות שיתופי כמו אובר-X בישראל.

אדם משתמש באפילקציית מפות של גוגל
רויטרס רויטרס

הכלכלה השיתופית, ובפרט התחבורה השיתופית, היא גל חיובי ובלתי־נמנע שמביא עמו חיסכון בעלויות שונות, זמינות רבה יותר של משאבים והורדת יוקר המחיה. עם כל היתרונות של הכלכלה השיתופית, חשוב לזכור גם את ההשלכות הטכנולוגיות שיש לתופעות אלה. על האמונים לגיבוש הרגולציה יש את האחריות להביט גם מעבר להשפעה החיובית, כמו גם השלילית, של השירותים השונים ולבחון סוגיות טכנולוגיות הנובעות מעצם השימוש והפלטפורמה - ולהיות גורם מווסת שמצד אחד שומר על פתיחות וקידמה טכנולוגית, ומצד שני מגן על משתמש הקצה.

הכותב הוא מנהל פיתוח עסקי וחדשנות של איגוד האינטרנט הישראלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות