רפורמה בפטם? התעללות במיליוני אפרוחים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רפורמה בפטם? התעללות במיליוני אפרוחים

זוהי זילות בוטה כל כך במשאבי טבע, באיכות חיים ובחייהם של עשרות מיליוני בעלי חיים

5תגובות

בשבוע שעבר התחילו דיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת באחד מסעיפי חוק ההסדרים — סעיף רפורמת הפטם. אל תתנו לשם הזה להטעות: בניגוד לקונוטציה החיובית של "רפורמה", אין כאן התחדשות או שיפור, אלא ביטול של מכסות על גידול שיביאו לבזבוז משאבי טבע וכספים ולצער בעלי חיים.

באשר ל"פטם" — מלה מנוכרת למדי, שמייצגת מוצר, אך מן הראוי להתייחס למה שהיא באמת — אפרוחים מפוטמים בחיי סבל. ידוע לי שלא כולם כמוני, לוחמים בצבא להגנה על הסביבה ולמען בעלי החיים, אבל אולי כדאי לנסות לצאת מהתפישה המעוותת הזאת ולהבין שהעניין נוגע לא רק לבעלי החיים, אלא גם לבני האדם.

לול במושב זרעית
דרור ארצי

למעשה, מהלך דומה כבר נעשה לפני כמה שנים. ב–2011 הורדו מכסות הגידול. המחירים לא ירדו, ומספר בעלי החיים המיותרים הגיע לכ–15 מיליון. בהתאם לגידול באוכלוסייה ובמספר בעלי החיים בלולים, בעלי החיים העודפים צפויים להגיע הפעם ל–20 מיליון לפחות.

ומה המשמעות של כל העודפים האלה? בראש ובראשונה, יש לתת את הדעת על בעלי החיים עצמם, האפרוחים. מעטים האנשים שירצו להכיר אותם מקרוב ולדעת מה עבר עליהם בטרם הגיעו לצלחת — וזה, כמובן, מקל מאוד על התעשייה להתנהל כמעט ללא הפרעה.

ענף הפטם כולל חיים של ייסורים, החל מגריסה של אפרוחים פגומים, שזה עתה בקעו, דרך מוות בלולים הצפופים, קטימת מקור, צפיפות ומחלות, ועבור מי שעמדו באורח החיים האיום הזה — הובלה לשחיטה והשחיטה עצמה. ועבור מיליוני העופות הנוספים כאן — מה אז, לזבל? למאגרי הקפאה? הרי אין דרישה צרכנית כל כך גדולה, וטוב שכך.

ויש נדבכים נוספים שיש לתת גם עליהם את הדעת. אחד מהם הוא הפן הסביבתי שמאחורי כל אותם עודפים. כמעט עשור עבר מאז הפרסום באו"ם שהכריז על תעשיית המזון מן החי, ובכללה בשר העוף, כפוגעת הראשית בסביבה — יותר מכל תעשייה עולמית אחרת, ובכל קטגוריה סביבתית. מאז, הלך הרוח הגובר והולך בפרסומים בינלאומיים הוא של צמצום צריכת המזון מן החי לטובת מעבר לתזונה צמחית. אם כן, מהיכן מגיעה ההתעלמות הזו של ישראל מצו השעה, ומדוע יש כאן ניסיון דוווקא להגדיל כמויות של גידול בעלי חיים לתעשיית המזון, ועוד גידול שהוא עודף?

20 מיליון בעלי חיים מיותרים הם כמות נכבדת של פסולת פגרים, של הפרשות ושפכים ושל צריכת משאבים, כמו מים, קרקע ואנרגיה, גם לשם גידולם וגם לשם גידול המזון הרב שבו פוטמו. על פי ההערכות, רק אותם עודפים אחראים לצריכת מים שהיא כרבע מכלל הצריכה הביתית השנתית בישראל, תוספת פסולת של כ–20 מיליון פגרים, והפרשות בשיעור של 132 אלף קוב שתן וצואה.

תיקון מפגעים סביבתיים לא תמיד אפשרי — וכשהוא אפשרי, מדובר בעלויות גבוהות מאוד. אנחנו מתעצבים ואפילו נזעקים על עוד נחל מזוהם, נבהלים משיעול בימים של עומס מזהמים באוויר, נגעלים מריחות סירחון — כך שאין מקום לתוספות של אלה, ובטח ובטח לא עבור ייצור עודף, מיותר ובזבזני.

זוהי זילות בוטה כל כך במשאבי טבע, באיכות חיים ובחייהם של עשרות מיליוני בעלי חיים. זאת אינה דרך לגיטימית להוריד מחירים. היא אכזרית, היא פוגעת בסביבה, היא יקרה. לסוגיות הכלכליות יש למצוא פתרונות אמיתיים, בני־קיימא ומכבדים. לא כאלה שיבואו על חשבון בעלי חיים, משאבי טבע ואזרחים.

הכותבת היא ראש תא תעשיית המזון מהחי בארגון מגמה ירוקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות