מעדיפים תאילנדים על נשים ערביות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעדיפים תאילנדים על נשים ערביות

אין ספק שענף החקלאות זקוק לרפורמה מקיפה. כמו באירופה, גם בישראל הממשלה צריכה לסבסד את החקלאות

3תגובות

לקראת החגים ניהלו ארגוני החקלאים מערכה תקשורתית ענפה שלוותה במחסור בירקות ועליית מחירים - והכבידה על הציבור ועל כיסו. בתגובה התירה הממשלה יבוא מוגבל של מוצרים חקלאיים. החקלאים איימו לעלות אל הכנסת בטרקטורים, ולמראית עין הממשלה והחקלאים נכנסו למסלול התנגשות.

עם זאת, ב-7 באוגוסט פורסם במפתיע כי הצדדים הגיעו להסכם: החקלאים יקבלו פטור (מלא או חלקי) מאגרות על העסקת עובדים זרים, ויותר להם לנכות משכרם 530 שקל עבור מקום מגורים וכלכלה. בנוסף, נחשף כי מתנהל משא ומתן מתקדם בין ארגוני החקלאים לבין הממשלה על הגדלת מכסת העובדים הזרים. החקלאים פצחו בצהלות ניצחון. נראה כי דרישותיהם לבצע רפורמה שורשית בענף החקלאות לא היו אלא מסך עשן. מטרתם האמיתית היתה לקבל צ'ק פתוח ליבוא פועלים זרים זולים.

אין ספק שענף החקלאות זקוק לרפורמה מקיפה. כמו באירופה, גם בישראל הממשלה צריכה לסבסד את החקלאות. צודקים החקלאים שיבוא ירקות זולים מאירופה, המסבסדת את החקלאות, הוא איוולת. הממשלה צריכה להוזיל את המים, לבטל את הפרטת ההדרכות של משרד החקלאות, להחזיר את הסיוע ליצואנים ולפקח על המחירים. ואולם טועים החקלאים בדרישתם להפוך את החקלאות בישראל לענף הנשען על עובדים זרים, כאשר עשרות אלפי עובדים מקומיים משוועים לעבודה, ונמצאים הרחק מתחת לקו העוני.

נשים ערביות עובדות בחקלאות
עופר וקנין

ההסכם פוגע באפשרות להעסיק ישראלים בחקלאות, בעיקר נשים ערביות, שרק 30% מתוכן משולבות בשוק העבודה. הוא מותיר את המשבר בחקלאות בעינו, מרים מכשול נוסף בפני מיכון החקלאות והמודרניזציה שלה, מתיר ניצול בלתי־חוקי ובלתי־מוסרי של עובדים זרים ויוצר אבטלה ביישובים הערביים.

ארגון העובדים מען מקיים זה עשר שנים פרויקט לשילוב נשים ערביות חסרות מקצוע בחקלאות בהעסקה ישירה והוגנת. במשרדי מען במשולש מתייצבות מדי חודש מאות נשים שמחפשות עבודה בענף החקלאות. באמצעות מען, במשך השנים קלטו עשרות חקלאים ובתי אריזה אלפי עובדות ערביות שהצליחו לצאת ממעגל האבטלה והעוני. ואולם הרוב הגדול של החקלאים מסרבים לקלוט עובדות מקומיות, מפני שהעסקת עובדים זרים זולה יותר.

ההסכם הנוכחי עם החקלאים מנוגד למדיניות הממשלתית מאז 2007, שהתבססה על דו"ח מקיף של פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל דאז. הדו"ח קבע כי המשך יבוא העובדים הזרים לחקלאות חסר כל הצדקה כלכלית וחברתית וכי יש לשים לו קץ. במסגרת זו, נחתם במאי 2011 הסכם בילטראלי בין ממשלות תאילנד וישראל, שהטיל פיקוח הדוק על יבוא עובדים זרים, והוריד את דמי התיווך שמשלמים העובדים כדי להגיע לישראל, מ–9,000 דולר ל–1,000–2,000 דולר. כתוצאה מכך, נפגעו רווחים קלים שגרפו חברות כוח אדם, שחלקן קשורות לארגוני החקלאים. במקביל, התחזק מעמדם של העובדים התאילנדים והתרבו תביעות משפטיות נגד חקלאים. כעת מנסים החקלאים וחברות כוח האדם לסובב את הגלגל לאחור.

את ההסכם החדש צריך לבטל. מדיניות אחראית בנושא החקלאות צריכה לקדם תוכנית ארוכת טווח שתאפשר לענף החקלאות להבטיח אספקת פירות וירקות לשוק במחיר סביר, תיתן יציבות וביטחון קיומי לחקלאים ותיצור מקומות עבודה לעובדים ועובדות מקומיים, שיזכו בכל הזכויות המגיעות להם על פי חוק.

הכותבות אחראיות על פרויקט נשים וחקלאות של ארגון העובדים מען בסניף באקה אל־גרבייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות