העברית אינה מחסום לשילוב ערביי ישראל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העברית אינה מחסום לשילוב ערביי ישראל

סוד ידוע הוא כי כל תלמיד ערבי בחינוך הממלכתי מתחיל ללמוד עברית בכיתה ג' - וזה לא מקדם את מעמד הערבים בישראל

תגובות

הטענה המקוממת כי "הדרך לצמצום פערים עוברת בלימודי עברית", שעמדה במרכז מאמרם של תאבת אבו ראס ואמנון בארי סוליציאנו (TheMarker, 8 בספטמבר 2015), אין לה אחיזה, ולו הקלושה ביותר, במציאות הישראלית המורכבת.

סוד ידוע הוא כי כל תלמיד ערבי בחינוך הממלכתי מתחיל ללמוד עברית בכיתה ג'. באחרונה יזם שר החינוך נפתלי בנט תוכנית שלפיה לימודי העברית לתלמידים הערביים יתחילו כבר בגני הילדים. למיטב ידיעתי, בחלק מהיישובים הערביים התחילו כבר ביישום תוכנית זו. כחובב שפות מושבע, אני דווקא תומך ביוזמתו של השר, ובכל זאת - מדוע טענתם של שני המנכ"לים השותפים בעמותת יוזמות קרן אברהם מעוררת וחוסר נוחות? ההנחה המובלעת בטענתם קשה לעיכול. זוהי התניה ששכרה בצדה - אם תלמד יותר עברית, אולי תצליח לצמצם פערים, וכך תוכל להתקדם יותר בחיים. הכותבים מונים כמה סיבות שבגינן חלה, לטענתם, נסיגה מעמיקה ברמת השליטה של האזרחים הערבים בשפה העברית.

אוליבייה פיטוסי

הסיבה הראשונה היא התייתרות השימוש באמצעי התקשורת העבריים כחלק ממהפכת הלוויין והאינטרנט. הדוגמאות שנותנים הכותבים - רשת ד' וערוץ 33 - שניהם משדרים בערבית, ואיני יודע כיצד נטישת הצפייה או ההאזנה להם פגעה ברמת הידע של השפה העברית אצל האזרחים הערביים.

הסיבה השנייה היא שיא האבסורד. לפי טענתם, הגורם השני שתרם להיחלשות השליטה בעברית הוא צמיחת אזורי מסחר ותעסוקה ביישובים הערביים. בתוך עמי אני חי, ועוד לא נתקלתי באזורים האלה, אך נתקלתי בהמוני אזרחים ערבים ממלאים את הקניונים ואת מרכזי המסחר בערים וביישובים היהודים, הן כמבלים והן כעובדים, וצריך להיות עיוור כדי לא לראותם.

הסיבה השלישית היא העמקת הזהות הלאומית הפלסטינית של אזרחי ישראל הערבים. לטענתם, בשל סיבה זו ותחושת האיום הגובר כלפי האזרחים הערבים ומעמדם, ובכלל זה כלפי השפה הערבית, יותר ויותר אזרחים ערבים מכירים בשפה הערבית כמרכיב חשוב בזהותם הלאומית ומעדיפים לנהל את ענייניהם - ולו באופן מוצהר - בערבית. אמנם טענה זו ברמה הרעיונית נכונה, אך במציאות בשטח השפה העברית מהווה מרכיב מרכזי בחיי היום־יום של האוכלוסייה הערבית, שנזקקת לה להסדרת ענייניה מול רשויות המדינה, ובכלל זה הרשויות המקומיות.

הסיבה הרביעית נעוצה באופן לימוד השפה העברית על ידי מורים ערבים שהעברית היא לא שפת אמם. למרבה הצער, הטענה הזאת גורמת עוול גדול למאות מורים ומורות ברחבי הארץ שלמדו הן במכללות להכשרת מורים והן באוניברסטאות, התמחו בשפה העברית וניסו בכל כוחם להעביר את הידע שרכשו לתלמידיהם. מי שמכיר את תוכני הלימוד בשפה העברית שנכפים מצד משרד החינוך, יודע שמלאכה זו כמעט בלתי־אפשרית. הניסיון רב השנים ללמד את השפה הערבית בבתי ספר עבריים נחל הצלחה חלקית ביותר. הטענה היתה כי תלמידים יהודים ירצו ללמוד את השפה כחלק מרצונם להתגייס לחילות המודיעין, ולא כרצון להיפתח לשפה ולתרבות של 20% מאזרחי המדינה ושל עמי האזור כולו.

הצורך ללמוד את השפה העברית הוא צורך חיוני בעבור חיי היום־יום של האוכלוסייה הערבית בישראל. השפה שבה משתמשים מרבית אזרחי ישראל הערבים היא שפה היברידית. השימוש המשותף במלים משתי השפות הפך להיות חלק מהשגרה. מעטים הם המנסים להיאבק בתופעה, ומאמציהם לעודד דיבור על טהרת השפה הערבית לא עלו יפה, בלשון המעטה. מיותר לציין כי השיח במרחב היהודי ברובו המכריע מתנהל בשפה העברית, וזו עוד סיבה לצורך ברכישת השפה ושימוש בה.

למרות כל האמור לעיל, איני רואה כיצד לימוד השפה העברית מקדם שיוויון הזדמנויות בין שתי האוכלוסיות, בייחוד בכל מה שקשור לשוויון הזדמנויות בעבודה.

אסיים באנקדוטה. לפני שנים רבות התקבלתי לעבוד בעיתון ערב מהגדולים במדינה. רכז הכתבים שקיבל אותי מצא לנכון לספר לי כי התקבלתי לעבוד בעיתון בשל שליטתי הגבוהה בשפה העברית. לאחר תקופה מסוימת זימן אותי אותו רכז כתבים ואמר כי הוא מרוצה מהחומר שאני שולח למערכת, אך הוא מבקש שלהבא אתרכז יותר במעשי רצח על רקע כבוד המשפחה, סכסוכי חמולות, מעשי שוד, ירי ברחובות ושאר מרעין בישין. כתבים לעניינים פוליטיים ומדיניים יש לנו, הוא ציין. כעבור זמן לא 
רב - התפטרתי.

הכותב הוא עו"ד ועיתונאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות