חמש יחידות של בשורה לישראל

מערכת החינוך היסודית מעלה בתפקידה כשהתמקדה במתן תעודות פורמליות אך הותירה תהום בין בוגריה לבין המקצועות ההנדסיים באקדמיה

שי גלבוע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נפתלי בנטצילום: ששון תירם

רפורמת חמש יחידות במתמטיקה עליה הכריז באחרונה שר החינוך, נפתלי בנט, ובכיכובו החביב של הנשיא לשעבר שמעון פרס, היא בשורה משמעותית לחברה הישראלית, ואת פירותיה נקטוף במהלך השנים הבאות.

על אף שאצלי ואצל עמיתי באקדמיה ובתעשייה הצורך ברפורמה זו הוא זועק ומתקבל כמובן מאליו, בזירה הציבורית נשמעים גם קולות שמסתייגים מהדגש על מקצוע המתמטיקה, ודורשים דגשים אחרים. לכן, אני חושב שזו אחריות של אנשי האקדמיה וההיי־טק לדאוג להעברת המסר, ולחדד לכל את הצורך, החשיבות והדחיפות שבלימודי המתמטיקה.

ההיי־טק הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי, עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, הביקוש לתוצרי הטכנולוגיה הגבוהה גובר והולך. אף אין צורך לנופף באייקונים כמו ווייז או צ'ק פוינט,שהם רק סמלים אחדים של תעשייה רחבה שצמחה וגדלה כאן.

בתחום ההיי־טק למדינת ישראל יש יתרון יחסי, וחלקה של הטכנולוגיה הגבוהה ביצוא הוא משמעותי. ואולם, תנופת ההיי־טק בישראל נבלמת, בעיקר בשל חיסרון בכוח אדם. חסרים כיום כמה אלפי מהנדסים בתחומי ההיי־טק השונים. חברות בתעשייה מתקשות לאייש משרות, אף שמדובר במשרות מכובדות ומתגמלות. לא פעם הנדסאים ממלאים את מקומם של מהנדסים, פשוט כי אין שימלא את התפקיד. חוסר זה הוא תולדה של מחדל שפשה במערכת החינוך היסודית במשך שנים רבות.

אדם צעיר ושקול שצריך להחליט על דרכו בחיים וסוג הקריירה המועדף עליו, שוקל שני משתנים עיקריים: העתיד הכלכלי שתחום העיסוק הפוטנציאלי מספק, והמחיר הכספי והמאמץ אותם יש להשקיע כדי לרכוש את המקצוע. לא תמיד הבחירה היא רציונלית לחלוטין ומחושבת, ופעמים רבות מיתוסים או חשש מקשיים לא ממשיים מהווים מסיחים שמנתבים צעירים רבים להחלטה שאינה האופטימלית עבורם. בנקודה זו, הרמה הירודה של לימודי המתמטיקה מהווה הערמת חסם משמעותי שחלקו אובייקטיבי ורובו מנטלי.

בוגרי תיכון רבים למדו מתמטיקה ברמה שאינה מספקת, וכשהם באים לבחור את התחום הלימוד באוניברסיטה, הם נרתעים ממקצועות ההנדסה, שדורשים יכולת מתמטית. טכנית, לרוב ניתן להשלים את הפער בהשקעה של שנת מכינה, אך מנטלית לרבים יש רתיעה מובנית מהמקצוע, שנתפש בעיניהם כמפרך. בתי ספר עודדו תלמידים רבים לגשת לבגרות ברמת שלוש או ארבע יחידות, אף שהיו יכולים להצליח גם ביותר מכך. וכך, הרבה כישרון פוטנציאלי מופנה למקצועות שבהם השכר פחות והאלטרנטיבה המבטיחה יותר נותרת מיותמת.

מבחינה זו מערכת החינוך היסודית מעלה בתפקידה כשהתמקדה במתן תעודות פורמליות אך הותירה תהום בין בוגריה לבין המקצועות ההנדסיים באקדמיה. המערכת דאגה לעמוד ברף הביורוקרטי — תעודת בגרות, אך הותירה פער מעשי בין הרמה הנדרשת לרמה שהתקבלה בפועל. תלמידים רבים לא זכו לממש את הפוטנציאל ונשללה מהם ההזדמנות להצלחה גדולה.

בעשורים האחרונים, העלייה הגדולה של מאות אלפי מהנדסים מבריה"מ הזרימה דם חדש לתעשייה הטכנולוגית בישראל, אך מקור זה הפסיק להיות רלוונטי. כעת, עלינו לדאוג להצמיח את הדור הבא של אנשי הטכנולוגיה, והם חייבים לבוא ממערכת החינוך. יש גם לזכור כי אנו לא פועלים בחלל ריק, ואם לא נדאג להזין את היתרון היחסי שלנו ולשמר את מעמדו, בהחלט יהיה מי שיעוט למלא את החלל.

לאור זאת, עלינו לנקוט יוזמה ולתת דחיפה ללימודי המתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד, כדי שיותר ויותר כשרונות צעירים ירצו בטבעיות ללמוד בפקולטות להנדסה, וכך גם הם ישפרו את מעמדם החברתי והכלכלי, וגם כלכלת מדינת ישראל תשמור על מעמד מוביל.

הכותב הוביל במשך יותר מעשור 
את פיתוח לוויין הצילום של משרד הביטחון 
וכיום מכהן כמנכ"ל המרכז האקדמי לב

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker