אסור לייבא שוב עובדי בניין מסין - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אסור לייבא שוב עובדי בניין מסין

20 אלף עובדים מסין אמורים להגיע לארץ בקרוב ולאייש את משרות הפועלים בענף הבנייה ■ נראה שאף אחד לא מבחין בתמרורי האזהרה

7תגובות
עובדי בנייה סינים
תומר אפלבאום

בימים אלה, על רקע מצוקת הדיור בישראל, התקבלה החלטה להגדיל את מספר העובדים הזרים בענף הבנייה, והכוונה היא להביא 20 אלף עובדי בניין נוספים מסין. ישראל נמנעת בשנים האחרונות מלהביא עובדי בניין נוספים מסין, מכיוון שאין לישראל הסכם דו־צדדי (בילטראלי) עם ממשלת סין, שמאפשר לה לפקח על הבאת עובדים ממדינה זו. רגע לפני מהלך זה, חשוב להזכיר למקבלי ההחלטות את הניסיון הישראלי בתחום העסקת עובדים זרים בכלל, ומסין בפרט.

שערי המדינה נפתחו להעסקת עובדים זרים בתחילת שנות ה-90, על רקע מחסור חמור בעובדי בניין, עקב האינתיפאדה והסגרים הארוכים על השטחים, בתקופה שבה נדרשה המדינה לספק פתרונות דיור מהירים לעלייה מאסיבית מחבר המדינות. שיטת ההעסקה של עובדים בענף הבנייה בתקופה זו - רובם המכריע סינים - היתה שיטת העסקה שאיפשרה לעובד תעסוקה אצל מעסיק יחיד בלבד (הסדר הכבילה). התוצאה של הסדר זה, שנתן כוח רב בידי המעסיקים הישראלים, היתה שכר נמוך ותנאי העסקה קשים לעובדים, שכללו בין היתר גביית דמי רישיון של 10,000 דולר בממוצע מעובדים סינים בענף הבנייה.

ב-2005, בעקבות עתירה של ארגוני זכויות אדם לבג"ץ, שונה הסדר ההעסקה להסדר שכונה "הסדר התאגידים", שבו ניתנה אפשרות למספר מוגבל של תאגידי כוח אדם מורשים להביא עובדים לענף הבנייה, תחת רגולציה ממשלתית קפדנית על שכר ותנאי העסקה נאותים. ההסדר כלל גם אפשרות למעבר בין התאגידים, הקטנה משמעותית של מספר ההיתרים, הגדלת עלות ההעסקה של העובדים באמצעות היטלי העסקה, פיקדון כספי לעידוד יציאה מישראל בתום תקופת הרישיון והארכה משמעותית של תקופת השהייה המקסימלית במדינה.

במחקר שערכתי ב-2012 נבחנו השלכות המעבר ל"הסדר התאגידים". ממצאי המחקר העלו כי ההסדר החדש הביא לשיפור בתנאי ההעסקה של עובדי הבניין מסין, יצר בעבורם תמריץ כספי לעזוב את המדינה בתום תקופת ההעסקה, והביא לייקור משמעותי של עלות העסקתם. תוצאת הלוואי החיובית הנוספת של ההסדר היתה כניסה של עובדים ישראלים ופלסטינים לענף הבנייה במקום העובדים הזרים. ב-2005-2010 - כלומר, לאחר המעבר להסדר התאגידים - נצפתה עלייה של 24% בשיעור העובדים הישראלים בענף הבנייה, מ-127 אלף ל-157 אלף עובדים, ועלייה משמעותית של 143% במספר העובדים הפלסטינים בענף, מ-6,700 ל-16,300 עובדים.

עם זאת, לרפורמה היו גם תוצאות לוואי שליליות. הבולטת שבהן היתה הגידול המשמעותי בעלות רישיון העבודה לעובדים מסין, מסכום של 10,000 דולר לסכום של 20–30 אלף דולר. על רקע זה, ההמלצה העיקרית של המחקר היתה שהממשלה חייבת להיות מעורבת בהליך הגיוס של העובדים במדינות המוצא, שיבטיחו שהם לא יידרשו לשלם דמי תיווך בלתי־סבירים. ואכן, מאז 2012 הממשלה הגבילה הבאה של עובדים נוספים רק ממדינות שאתן נחתמו הסכמים דו־צדדיים. מכיוון שסין אינה נמנית עם מדינות אלה, לא התאפשרה הבאת עובדים נוספים ממנה.

תומר אפלבאום

חשוב לזכור כי להעסקת מהגרי עבודה יש השפעות כלכליות וחברתיות שליליות, בעיקר על אוכלוסיות מוחלשות שנדחקות החוצה משוק העבודה. לפיכך, ביטול או הפחתה מאסיבית של דמי התיווך צפויים לבטל או להפחית את התמריץ הכספי להבאת עובדים זרים נוספים, שלעתים מגיעים לישראל גם כשאין בהם צורך אמיתי.

הכותב הוא מרצה בחוג למדיניות ציבורית 
באוניברסיטת תל אביב ובמכללת ספיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם