הפיגור הטכנולוגי בבתי הספר מסוכן לילדכם - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפיגור הטכנולוגי בבתי הספר מסוכן לילדכם

50ֵ% מהתלמידים בישראל דיווחו שאינם עושים כל שימוש במחשב בבית הספר, וכך המציאות נותרה מחוץ לכיתה

תגובות

"תלמידים שאינם מצליחים לנווט בסביבה דיגיטלית מורכבת לא יוכלו להשתתף באופן מלא בחיים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים סביבם" - נכתב בדו"ח OECD שפורסם באחרונה, ודירג את ישראל בתחתית בשימוש במחשבים בכיתות. 50% מהתלמידים בישראל דיווחו שאינם עושים כל שימוש במחשב בבית הספר.

ממצאי הדו"ח נשענו על מבחני פיז"ה מ–2012, ויש להניח שהמציאות כיום מעט שונה ושהנתונים מעודדים יותר. עם זאת, ניתן לומר די בבטחה כי מלאכה רבה עוד לפנינו, ורבים התלמידים שאינם נחשפים ללמידה עם מחשבים במהלך שנות לימודיהם.

Getty Images/Flickr RF

כל עוד התשתיות בבתי הספר מפגרות אחר הטכנולוגיה וקיים פער בין הסביבה הדיגיטלית לבין הנעשה בבתי הספר, כפי שנמצא בדו"ח OECD, כך המציאות אינה תואמת את הנעשה בכיתה. התלמידים אינם מוכשרים להתמודד עם העידן הטכנולוגי המתפתח, שמחייב את הילדים לרכוש כלים שלאחר מכן יוכלו לשרת אותם בחייהם המקצועיים כמו גם האישיים.

השנה, בראשונה, יכללו מבחני פיז"ה מבדק של שתי מיומנויות מרכזיות של המאה ה-21 - פתרון בעיות ועבודה שיתופית. מיומנויות אלה ייבדקו בסביבה דיגיטלית. מדובר במיומנויות שחשיבותן עלתה בעיני המעסיקים בתקופתינו.

אם בעבר היינו רוכשים מקצוע ועובדים באותה עבודה לאורך שנים, כיום נדרשת מהעובדים היכולת לבצע כמה משימות במקביל ולפתור בעיות, כשהכל נעשה במחשב, גם בעבודות שאינן טכניות במהותן. גם חיי היום־יום הופכים לדיגיטליים, כשיותר מ–24 מיליארד התקנים מחוברים לאינטרנט - החל בבתים חכמים, דרך צינורות מים ועד שעוני יד. השינויים הטכנולוגיים מגיעים בקצב ובהיקף שאף אחד מעולם לא היה מוכן אליו. אוריינות דיגיטלית חיונית לדור העתיד.

יש הורים שנרתעים משילוב בין למידה ומחשבים, מחשש שהדבר פוגם ביכולת ההבנה, יוצר תחושת ניכור ופוגע ביכולת לתקשר עם אחרים. ההסתייגויות של ההורים מפגיעה ביכולת ההבנה - במקומן. הכנסת הטכנולוגיה לחינוך בלי להתאימה לפדגוגיה מתקדמת לא רק שאינה מסייעת, אלא יכולה לגרום לנזק ממשי. למשל, השימוש בספר דיגיטלי סרוק ושטוח, במקום בספר אינטראקטיבי, אינו מקנה ערך מוסף.

באשר לחשש מהיכולת לתקשר עם אחרים, כדאי לדעת שהלמידה בכיתה מתוקשבת איכותית בנויה להעצמת הפרט, אך לא לבידודו. כך יש מצבים שבהם המורה מקרינה על המסך סרטון מרתק ומעורר דיון ומחשבה, ויש מצבים שבהם כל תלמיד מתרגל לבד ואחר כך מקיים דיון עם חברו סביב מסך המחשב. תמהיל נכון של זמני מסך בשיעור מקדם הישגים, מעלה מוטיבציה ומגביר את האינטראקציות האנושיות בכיתה. עלינו לזכור כי הטכנולוגיה החינוכית צריכה לשרת את הלמידה והתוכן - להעניק להם נופך ועומק ולא לשטח אותם משל היו טאבלט נוצץ ותו לא.

אילה טל

הסוגיה כעת אינה אם יש צורך להכניס את הטכנולוגיה לבתי הספר. המציאות מכתיבה כי מי שלא יעשה זאת יישאר מאחור, דבר שיפגע בסופו של דבר במשק כולו פגיעה אנושה. השאלה כעת היא כיצד נוכל להבטיח שזה ייעשה נכון, כך שהטכנולוגיה תשרת את הלמידה - והילדים שלנו יגדלו ויצמחו ממנה.

הכותב הוא המדען הראשי 
ב–Time to Know, המפתחת פלטפורמה דיגיטלית להוראה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות