הפרדת חברות כרטיסי האשראי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כן לתחרות - לא לכפייה

הפרדת חברות כרטיסי האשראי

בכל העולם האשראי שניתן בכרטיסי אשראי הוא יקר לאין ערוך מאשראי צרכני בבנק. דווקא מחיר האשראי הניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי בישראל נמוך מהנהוג בעולם

9תגובות

במאמרו "האם ההגזמה משתלמת?" מציג סמי פרץ מסר ברוח הכותרת שלו. הוא טוען כי כתוצאה מההגזמה שבבעלות הבנקים על חברות כרטיסי האשראי, עליהם להיפרד מהחברות. ההגזמה שבבעלות הבנקים גוררת תגובת נגד ל"תיקון" המצב, כלומר הפרדת בעלות כפויה.

מבליל הטיעונים עולה כי הבעיה היא במחיר האשראי שמספקות החברות, לעומת מחיר האשראי הבנקאי למשל, לכאורה בשל רצונן שלא להתחרות זו בזו - וכמובן הטיעון הרגיל בדבר ריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל. אני חולק על פרץ, אבל מודה לו על ההזדמנות לשאול אם מכירת הבעלות על חברות כרטיסי האשראי, כצעד כפוי, היא מידתית או הגיונית.

כרטיסי אשראי

בכל העולם הבנקים מחזיקים בחברות כרטיסי אשראי, ובשום מקום - אפילו לא באיראן ובצפון קוריאה - הם לא נדרשו להפרידן. כשעולם שלם נוהג אחרת, נדרשת לפחות תשובה על המשמעות של צעד קיצוני כל כך. הרי כרטיס אשראי הוא מוצר בנקאי בכל העולם. קודם כל, הוא משמש אמצעי תשלום. נוסף על כך, הוא משמש אמצעי למתן אשראי. אלה שתי פעולות ליבה בנקאיות - ולכן לא פלא שבכל העולם הבנקים מחזיקים בחברות כרטיסי האשראי ומספקים את השירותים האמורים. אך מה על המחיר, שנטען שהוא יקר?

בכל העולם האשראי שניתן בכרטיסי אשראי הוא יקר לאין ערוך מאשראי צרכני בבנק. דווקא מחיר האשראי הניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי בישראל נמוך מהנהוג בעולם. בארה"ב, מחיר האשראי על כרטיסי אשראי קרוב לכפול ממחיר האשראי אצלנו.

ואז חוזרת המנטרה על הריכוזיות המיוחדת בבנקאות אצלנו - אולם יש לשים לב שברוב העולם יש ארבע עד חמש קבוצות בנקאיות. כך זה באירופה ובקנדה, ובחלק מהמדינות מחזיקים שלושת הבנקים הגדולים ביותר מ–75% מהשוק. אפילו בבריטניה הבנק הגדול מחזיק כיום ביותר מ–30% מהשוק - ואיש אינו סבור שאין שם תחרות. דבר נוסף שיש לשים אליו הוא שבין חברות כרטיסי האשראי בישראל, מחיר האשראי הצרכני נמוך יותר דווקא בבנקים הגדולים. בשבוע שעבר פורסם דו"ח קרן המטבע העולמית, המחמיא לבנקאות הישראלית ומדבר על התחרות הגוברת בשוק.

ניתן היה להבין את הקמפיין להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כנובע מבעיות של מחסור באשראי צרכני - אבל כיום כל הבנקים ממוקדים בלקוחות שהם צרכנים ובעסקים קטנים, ולכן גידול האשראי במגזרים אלה עולה על 10% בשנה בשנים האחרונות, עד שהוא מדאיג את בנק ישראל. כלומר, לא רק שאין בעיה בהיקף האשראי, אלא אנחנו עלולים להגיע להצפת השוק כתוצאה מתחרות. לא זו בלבד, אלא שמהניסיון בעולם עם חברות כרטיסים עצמאיות, למדנו שהן נוטות להגדיל את המרווחים ולספק אשראי בסיכון גבוה. המודל שלהן הוא מרווח גבוה - וסיכון גבוה.

ומה יקרה לבנקים כתוצאה ממכירת חברות כרטיסי האשראי? מה שצריך להדאיג את הפיקוח ואת הציבור הוא תמהיל הכנסות הבנקים, שרצוי שיהיה כחצי מאשראי וחצי מהכנסות אחרות. הוצאת פעילות הכרטיסים מהבנקים תביא לגידול בתלות הבנקים מהכנסות מאשראי. במדד ההשוואה, לאחר הוצאת פעילויות תפעול שונות מהבנקים בישראל, נמצא עצמנו נמוכים בהכנסה ללא סיכון. זה צריך לעניין את כל מי שעוקב אחר הבנקאות בישראל.

האם יש צורך להגדיל את האשראי דרך כרטיסים, ולהכניס גורמים חדשים - ללא הפרדה? בוודאי. הדרך הנכונה להוסיף תחרות אינה כפייה ופגיעה בנכסים קיימים, אלא יצירתם של חדשים. ניתן גם להיות יצירתי, ואפילו לאפשר מצב שבו הבעלות והתפעול יישארו בידי הבנקים, אך האשראי יבוא ברובו ממקורות מוסדיים, שגם יקבעו את מחירו.

איני חושב ש"ענישה" לבנקים, כפי שרומז פרץ, הגיונית לכלכלת ישראל, אף שהיא מצטלמת טוב. איני חושב שהחלשת הבנקים, בעידן שבו קמים מתחרים טכנולוגיים ועולה כוחם של הגופים המוסדיים וחברות הביטוח, היא נכונה מבחינת המשק. הפרדה בכפייה היא צעד קיצוני ומזיק.

הכותב הוא יו"ר דירקטוריון 
בנק הפועלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות