חוק נתוני האשראי החדש - מכת מוות כלכלית למאות אלפי ישראלים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק נתוני האשראי החדש - מכת מוות כלכלית למאות אלפי ישראלים

40תגובות

הדברים שאמר במאי 2013 המפקח לשעבר על הבנקים, דודו זקן, בדיון על דו"ח ועדת זקן לבדיקת רמת התחרותיות בין הבנקים גרמו לחלק מהאנשים באולם ועדת הכלכלה, בראשות הח"כ דאז אבישי ברוורמן, לזוז באי־נוחות בכסאותיהם. "אנחנו כנראה מבצעים הדרת אשראי של אוכלוסייה מוחלשת", אמר זקן בהציגו את עיקרי הדו"ח שהכין צוות בכיר ממשרדו וממשרדי ממשלה נוספים.

בדבריו התכוון זקן לטענה כי "תעודת הזהות הבנקאית" החדשה תשרת היטב את מעמד הביניים וכלל האוכלוסייה הנהנית מהיסטוריה ודירוג אשראי טובים. "אך מה עם יותר מ–250 אלף ישראלים, יהודים וערבים, שאין להם חשבון בנק או שאת עסקיהם הכלכליים הם נאלצים לנהל בבנק הדואר, שבו אין באפשרותם לקבל אשראי, לפתוח תוכניות חיסכון ולהתנהג כשאר האדם. מה יקרה עם יותר מ–1.5 מיליון בעלי חשבונות בבנקים המסחריים, שמוגדרים על ידי הבנקים כ'מודרי אשראי' (בסיכון לאשראי); איך הם יוכלו ליהנות מהתחרות אותה רוצה לייצר בנק ישראל?", שאלתי אותו. מתוך כל השאלות עליהן ענה זקן, דווקא על השאלה הזו התחמק מלענות.

מי שעוקב אחרי הפעילות הכלכלית בארה"ב, מולידת הסוכנויות לדירוג אשראי, מגלה כי במהלך השנים האחרונות מתרבים אתרי הקניות והרכישות שבעמוד הבית שלהם מופיע המשפט "No credit report needed". המשמעות ברורה למדי: האמריקאים כבר הבינו את מה שאנחנו כנראה נבין בעתיד — מתן דירוג אשראי לכלל האזרחים הוא כלי נפלא עבור אלה שממילא יש להם כסף לבזבוזים, אך זהו כלי בלתי־שמיש המגדיל פערים כלכליים וחברתיים, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות ומעמד הביניים הנמוך, שמוגדר בישראל עשירונים 1–6 — יותר ממחצית האוכלוסייה הבוגרת.

תומר אפלבאום

חוק נתוני האשראי, שאמור להגיע בקרוב אל שולחנה של ועדת הרפורמות המיוחדת של הכנסת לקראת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית בחוק ההסדרים, הוא חוק מסוכן. הוא מסוכן לא בשל רצונו לייצר תחרות בין הבנקים — דבר טוב לכשעצמו — אלא מכיוון שהוא מקבע את האוכלוסיות מעוטות ההכנסה וההזדמנויות בתוך חיים של עוני ללא יכולת להתנהל כלכלית כאחד האדם, ומבלי לייצר עבורן אופק של ביטחון כלכלי כלשהו.

לפעמים אני תוהה כיצד באוצר, בבנק ישראל ובמשרד המשפטים לא רואים את מה שנמצא ממש לנגד עיניהם. איך לדעתם יוכלו יותר מ–1.5 מיליון ישראלים בעלי חשבונות בבנקים מסחריים לקבל אשראי מחברות חוץ־בנקאיות? האם הם באמת חושבים שעמידה בתשלומים של ארנונה, חשמל ומים תשנה להם את היסטוריית האשראי ויהפכו אותה לחיובית? הצחקתם אותי.

בחוק החדש חסרים בלמים ואיזונים רבים, חלקם ביצירת כלים שיאפשרו יצירת היסטוריית אשראי חיובית, כולל מסלולים מיוחדים בבנקים, בערבות מדינה לצורך מתן אשראי ללקוחות מודרים, ללא הטלת סנקציות וקנסות כבדים על המדירים מאשראי. ללא כל אלה — אסור שהחוק יעבור.

המאבק הקרוב בכנסת יהיה על האיזונים והבלמים. הזכות לנהל חשבון בנק וקבלת אשראי היא זכות יסוד — מחיר נמוך כחלק מתהליך מכירת האשראי הוא חלק מזכות זו, ובעיקר לאוכלוסיות מעוטות הכנסה. על זה באוצר ובמשרד המשפטים לא חשבו עד הסוף.

הכותב הוא סמנכ"ל עמותת ידיד, העוסקת במאבק בהדרה פיננסית של אוכלוסיות מעוטות הכנסה והזדמנויות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות