להשקיע בערבים על חשבון ההתנחלויות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להשקיע בערבים על חשבון ההתנחלויות

על מנת לפעול לקידום חברה שוויונית יותר, לא די בחלוקת הכנסות נכונה יותר. צריך להביא גם לביטולם של עיוותים הפוכים, דוגמת זה שיוצרת החטיבה להתיישבות

8תגובות

תארו לכם בנק שרווחי הלקוח חשובים לו הרבה יותר משלו, בנק שמלווה ולא באמת מעוניין בפירעון ההלוואה. 36 התנחלויות ויישובים ברמת הגולן, שהמדינה מחקה 64% מחובותיהן לחטיבה להתיישבות, אכן חיות במציאות כזאת.

על פי כתבה שפורסמה ב"הארץ" ("המדינה מחקה 64% מהחובות של התנחלויות ויישובים בגולן", 3.9.2015), ההתנחלויות ישלמו רק 49 מיליון שקל מתוך חוב של 136 מיליון שקל - ומדובר רק בחלק ממחיקת חובות עתידית. עשרות התנחלויות נוספות שהחוב הכללי שלהן לחטיבה להתיישבות הוא 360 מיליון שקל, צפויות לשלם לכל היותר 60 מיליון שקל.

איך הגענו לסכומים כה גדולים? פשוט, מדובר בחוב שאיש אינו מעוניין לפרוע. משרד האוצר ציין בדו"ח שכתב כי גביית ההלוואות "הינה זניחה, או שאינה קיימת כלל". החטיבה להתיישבות "הלוותה" את הכסף בקריצה, כולם ידעו שאף אחד לא באמת יבקש את הכסף חזרה. למה להקפיד על דקדוקי החוק כשהסוף ידוע מראש?

אוליבייה פיטוסי

הסיפור הזה מלמד עד כמה החברה הישראלית רחוקה משוויון אמיתי. בעוד שיש מגזרים הנאבקים לזכות בתקציבים מינימליים, מגזרים אחרים זוכים לאין ספור הטבות, חוקיות יותר או פחות. בעוד שיש רשויות שהמדינה מדקדקת עמן על קוצו של שקל, ממנה חשבים מלווים ומועצות קרואות - רשויות אחרות זוכות למחיקת חובות של מאות מיליוני שקלים. למתנחלים מוחקים חובות ולערבים בקושי מקצים תקציבים.

מחיקת החובות הזו מעמידה באור שונה את הבשורה שיצאה לאחרונה ממשרד ראש הממשלה, על הקצאת 900 מיליון שקל לטובת הרשויות המקומיות הערביות. מה הם 900 מיליון שקל למגזר המונה כ-20% מהאוכלוסיה וכ-80 רשויות - כאשר במקום אחר, עשרות התנחלויות קטנות זוכים למחיקת חובות של כ-350 מיליון שקל.

אנחנו מכירים בעל פה את הטענות השחוקות על הרשויות הערביות - שהן נגועות בהתנהלות בעייתית, שאחוזי הגבייה בהן נמוכים ועוד. האמת היא שונה, אחוזי גביית הארנונה נמצאים בעלייה מתמדת. הבעיה היא במקומות אחרים: בהיעדר אזורי תעשיה מניבי ארנונה, בהיעדר השקעה בפיתוח בהתמקצעות הרשויות עצמן, בחינוך הדור הצעיר ובמאבק בפשיעה. ההזנחה המתמשכת יוצרת חוסר איזון בין היישובים הערביים לשכניהם היהודים, בין יכולת ההתקדמות המקצועית של הצעיר הערבי למקבילו היהודי - ובסופו של דבר הדרה מהעשייה הכלכלית. ההחלטה להשקיע 900 מיליון שקל נוספים איננה בבחינת בשורה, כי אם סוג של פלסטר קטנטן על פצע גדול ומדמם שרק שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות ובחלוקת ההכנסות יוכל לעצור אותו.

במקום להחליט על מהלך אמיתי לסגירת הפערים, על חיזוק הרשויות הערביות, על קידום יכולתן לעמוד ברשות עצמן והעמדתם לרשותן של הכלים לעשות זאת - ממשלות ישראל, לדורותיהן, יוצאות כל פעם בהצהרות חדשות. כאן תוכנית ארבעת המיליארד שקל, שם 900 מיליון שקל, שרשרת של הצהרות - שבפועל רק חלק מהן מגיע לידי מימוש.

על מנת לפעול לקידום חברה שוויונית יותר, לא די בחלוקת הכנסות נכונה יותר. צריך להביא גם לביטולם של עיוותים הפוכים, דוגמת זה שיוצרת החטיבה להתיישבות. זו הפכה לגוף שכל תפקידו להמשיך לממן את זכויות היתר של ההתנחלויות - ולכן אין לה זכות קיום. ההתנחלויות הוקמו בחטא, בניגוד לחוק הבינלאומי ומהוות מחסום עיקרי להסדר קבע עתידי.

הכותבת היא מנכ"לית אינגאז - מרכז לקידום מקצועי של הרשויות המקומיות הערביות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות