הדרך לצמצום פערים עוברת בלימודי עברית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המגזר הערבי

הדרך לצמצום פערים עוברת בלימודי עברית

מהן הסיבות להיחלשות השליטה בשפה העברית בקרב ערבי ישראל, וכיצד הקושי הלשוני משריש ומחזק את השסע הערבי-יהודי?

תגובות

תוכנית חדשה של משרד החינוך לשיפור השליטה של תלמידים ערבים בשפה העברית מתחילה לפעול בשנת הלימודים החדשה. התוכנית פותחה מתוך ההבנה כי הקשיים בשליטה בעברית מהווים חסם מרכזי להצלחתם של הערבים בהשכלה הגבוהה ובקליטה בשוק התעסוקה.

זה כמה שנים שהעוסקים בצמצום פערים בין יהודים לערבים שמים לב לנסיגה מעמיקה ברמת השליטה של האזרחים הערבים בשפה העברית. בנוסף לכך, היחלשות השליטה בשפה העברית אינה חיובית וחשוב לתת לה מענה. יש תועלת בהבנת הסיבות לתופעה, אשר רובן כשלעצמן אינן דווקא שליליות.

עופר וקנין

סיבה בולטת ראשונה היא התייתרות השימוש באמצעי התקשורת הישראליים כמכשיר לצריכת תרבות וחדשות, כחלק ממהפכת הלוויין והאינטרנט. החברה הערבית בישראל לא צריכה להסתפק יותר בנדיבות המפוקפקת של שעת השידור בערבית, רשת ד' וערוץ 33.

מסכנין ועד ביירות, מרהט לקהיר - אין הבדל בתרבות הצפייה או הפופולריות של תוכניות בידור ותכניות אקטואליה בערבית. העולם הערבי חזר להיות המרכז הלשוני והתרבותי הטבעי של החברה הערבית הישראלית, ויחד עם המיצוב המרכזי של האינטרנט והרשתות החברתיות המתנהלות בערבית - התייתר השימוש בצריכת תקשורת בעברית.

גורם נוסף הוא צמיחת אזורי מסחר ותעסוקה ביישובים הערביים שתרמה להיחלשות השליטה בעברית. אם בעבר משפחות ערביות נאלצו לקנות ולבלות במרחב הלשוני העברי מחוץ ליישוביהן, כיום מסתמנת התרחבות של תרבות בילוי מקומית ועצמאית המתנהלת בערבית. זאת אפילו כאשר מדובר בסניף של רשתות ישראליות מובילות הנפתחות ביישובים ערביים, ומתנהלות בערבית.

סיבה שלישית היא העמקת הזהות הלאומית הפלסטינית של אזרחי ישראל הערבים, בצד תהליכי הישראליזציה שהם עוברים. תהליכים אלו מועצמים על ידי האיום הגובר כלפי האזרחים הערבים ומעמדם, ובכלל זה כלפי השפה הערבית. מתוך מגמות אלה, יותר ויותר אזרחים ערבים מכירים בשפה הערבית כמרכיב חשוב בזהותם הלאומית ומעדיפים לנהל את ענייניהם - ולו באופן מוצהר - בערבית.

הגורם הרביעי הוא אופן לימוד העברית על ידי מורים ערבים שהעברית היא לא שפת־אם שלהם וגם הם למדו אותה כשפה זרה ממורים ערבים. במציאות שבה אלפי מורים משני המגזרים יכולים ללמד את שפת אמם בבתי הספר של המגזר האחר - קשה להבין את ההיגיון הקלוקל של השיטה הנוכחית.

לפני עשור החלה קרן אברהם ללמד ערבית מדוברת בבתי הספר העבריים, בניסיון להפוך אותה למקצוע מבוקש ומהנה עבור התלמידים - והקניית מיומנויות שיחה בערבית הניבה פירות חינוכיים ולימודיים. על סמך ניסיון זה, החלה הקרן בשנה החולפת בהפעלת תוכנית לימודים בעברית לתלמידים ערבים, אשר גם היא מבוססת על מורים דוברי עברית כשפת אם.

במציאות של הפרדה מבנית בין יהודים וערבים במערכת החינוך, המשמרת (שלא לומר- מעמיקה) את השסע היהודי־ערבי, ללימודי עברית בבתי ספר ערביים יש מקום חשוב בצד לימודי ערבית ליהודים. זאת שכן מעבר לשוויון ההזדמנויות שלימוד זה מקדם, הוא מהווה מרכיב בחינוך לחיים משותפים. לצד מפגשי תלמידים משני המגזרים, חינוך לאזרחות, תוכניות לימוד נגד גזענות והפעלת בתי ספר דו־לשוניים.

הכותבים הם מנכ"לים שותפים בעמותת יוזמות קרן אברהם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות