עתיד ההנדסה: בוגרי 3 יחידות מתמטיקה

רבים מהמהנדסים שהתחילו כבוגרי מתמטיקה ברמה של 3 יחידות, בתקופה שבה אמונם העצמי והתנאים הסביבתיים לא היו אופטימליים כדי שימצו את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם, ירצו להוכיח את עצמם

יהודה חדד
יהודה חדד

מדי פעם מתפרסמים בתקשורת נתונים מחקריים, המוכיחים בכל פעם מחדש עד כמה משתלם ללמוד מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד. בוגרי 5 יחידות הם אלה המגיעים למשרות הנחשקות בחברות ההיי־טק, הכלכלה והמדעים המדויקים. משכורתם ההתחלתית, על פי דו"ח של מכון טאוב, היא 11.6 אלף שקל, לעומת 8.2 אלף שקל לבוגרי 4 יחידות ו–6.7 אלף שקל לבוגרי 3 יחידות.

ועם זאת, דו"ח מבקר המדינה מלפני כשנה הצביע על ירידה דרסטית של כ-31% בתוך שש שנים בכמות הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה: בין 2006 ל–2012 ירד מספר הנבחנים מ-12,891 ל-8,869. במקביל, מספר הנבחנים ב-4 יחידות ירד בשיעור ריאלי של 9%.

עובדה זו היא סכנה של ממש ל"סטארט־אפ ניישן", מכיוון שרוב המוסדות האקדמיים ללימודי הנדסה דורשים סף כניסה של 5 יחידות ללימודי הנדסת תוכנה. דרישות אלה תורמות להחרפת הפער בין מספר בוגרי 5 יחידות הפונים ללימודי הנדסה, שמספרם נופל בכל שנה, למספר המהנדסים הדרושים למשק - ומאות משרות נותרות ללא מענה. יוזמה מבורכת של שר החינוך נפתלי בנט נועדה לשנות את המצב, אך יידרשו לכך אומץ ונחישות של שרי החינוך הבאים, כדי להמשיך לקיימה.

נפתלי בנטצילום: אמיל סלמן

ואולי יש להרחיב את ההסתכלות? אולי המזור להיי־טק הישראלי אינו נמצא רק בקרב בוגרי 5 יחידות?

בוגרי 3 יחידות הם רוב בוגרי המתמטיקה בישראל, ופסילתם מראש כמועמדים ללימודי הנדסה מהווה עוול חברתי של ממש, לדידי. מגמת הנשירה המוגברת מ–5 יחידות מתמטיקה נובעת פעמים רבות מחוסר בשלות של גיל זה. בגיל ההתבגרות, במעבר בין החטיבה לתיכון, לצד ההיכרות עם מסגרת לימודים חדשה, מורים ותלמידים חדשים, הצורך להשקיע ביצירת קשרים חברתיים וזוגיים גבוהים הרבה יותר מהצורך להשקיע בפתירת תרגיל נוסף, והנשירה ל–4 ו–3 יחידות נראית כפתרון מתבקש. נוספת לכך הצפיפות בכיתות, שלא מאפשרת תנאים אופטימליים לקלוט את החומר, ולעתים גם מורים שבעצמם מרימים ידיים. כל אלה יוצרים אצל התלמידים תחושת חוסר מסוגלות וייאוש. בוגרי 3 יחידות מתמטיקה אינם בהכרח חסרי אותן יכולות כמו בוגרי 5 יחידות מתמטיקה, אלא לעתים רבות, הנסיבות גורמות לתלמידים אלה להתפספס במערכת.

לכן השקעה בבוגרים אלה צריכה להגיע דווקא מצד המוסדות להנדסה, כצעד לאומי ואפילו ציוני, לחיזוקה של מדינת הסטארט־אפ. המוסדות האקדמיים להנדסה צריכים להקים מערך של מכינות קדם־אקדמיות, המכשירות את המועמדים, עקב בצד אגודל, ללימודי המתמטיקה ברמה של 5 יחידות.

אין זה אומר כי כל המועמדים יעברו את שנת המכינה ויתחילו בלימודי ההנדסה. אבל אלה שמצליחים - ייהפכו למהנדסים של המחר. המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, למשל, מכשירה כ–15% מהמהנדסים בישראל לשוק העבודה מדי שנה, שהגיעו עם נתוני כניסה ברמות שונות במתמטיקה.

רבים מהמהנדסים שהתחילו כבוגרי מתמטיקה ברמה של 3 יחידות, בתקופה שבה אמונם העצמי והתנאים הסביבתיים לא היו אופטימליים כדי שימצו את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם, ירצו להוכיח את עצמם - ובעיקר לעצמם. במידה שיקבלו הזדמנות כזאת, כפי שאנחנו רואים בכל שנה אצל הבוגרים שלנו - הם ייהפכו למהנדסים שכל מעסיק מבקש. מהנדסים איכותיים, שנחטפים לשוק העבודה עוד במהלך לימודיהם. אימוצם של בוגרי 3–4 יחידות מתמטיקה והכשרתם להיות המוחות המהנדסים של המחר, צריכים לכן להיות בבסיס חזונו של כל מוסד להנדסה באשר הוא.

הכותב הוא נשיא SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ