לרתום את הפילנתרופיה לשיפור איכות החיים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לרתום את הפילנתרופיה לשיפור איכות החיים

הפילנתרופיה בישראל צריכה מנהיג שיוביל אותה, והמתאים ביותר לכך הוא מוסד הנשיאות, הפטור מפריימריס ומקואליציה ■ יש להוסיף בחוק יסוד נשיא המדינה מטרה המטילה על הנשיא להקים מועצה לאומית לפילנתרופיה בראשותו ולהגדיר מטרותיה

2תגובות

הממשלה אינה מסוגלת לשדרג את איכות החיים הנמוכה של כלל התושבים ללא עזרתם הפילנתרופית של עשירי ישראל. לצורך רתימתם של העשירים למשימה, יש להטיל על הנשיא — בחוק יסוד נשיא המדינה — להקים מועצה לאומית לפילנתרופיה בראשותו.

על פי מדד איכות החיים של OECD, ישראל מדורגת במקום 25 הנמוך בין 34 חברות הארגון. לממשלה אין מספיק מקורות לשדרוג איכות חיינו כדי שנתברג בין המדינות המובילות במדד, וגם לא יהיו לה מקורות לכך בעתיד הנראה לעין. כשמנכים מתקציב המדינה תשלומי חוב, קרן וריבית והוצאות ביטחון, נשארים לממשלה כ–160 מיליארד שקל בלבד. מקור תקבולי הגז יכניס לממשלה בעשרות השנים הבאות לכל היותר 350 מיליארד שקל, שהם לא יותר מתקציב מדינה שנתי אחד. מס ירושה, אם יוטל, יכניס לא יותר מ–3–4 מיליארד שקל.

אמיל סלמן

הכסף הגדול לשדרוג איכות חיינו נמצא בידי המגזר העסקי והעשירים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), חלקו של המגזר העסקי בתמ"ג הוא 72%, בעוד חלקה של הממשלה הוא 18% בלבד. העושר הנצבר של 500 העשירים ביותר נאמד ביותר מ–100 מיליארד דולר. "הר השקלים", למשל, נאמד ב–3 טריליון שקל, וחלק משמעותי ממנו שייך למגזר העסקי ולעשירים. תארו לעצמכם, לו רק 10% (מעשר) מסכומים אלה היו נתרמים בצורה וולונטרית מדי שנה — איך היו נראים חיינו כאן.

כדי שהכסף הגדול יופנה לשדרוג איכות חיינו, יש לרתום את העשירים לפילנתרופיה כפי שזה נעשה בתפוצות. שם, 90% מהתרומות לקהילה באות מ–10% מהתורמים הגדולים ביותר. ואילו בישראל, על פי הלמ"ס, רק 22% מהפילנתרופיה באה מהמגזר העסקי.

לאימוץ המודל המוצלח, הפועל בתפוצות זה מאות בשנים, יש לרתום את המגזר העסקי ואת עשירי ישראל למתן תרומות גדולות משהם תורמים כיום. זה אפשרי, מאחר שרמת הפילנתרופיה בישראל כשיעור מהתמ"ג היא רק שליש מבארה"ב למשל. את הפילנתרופיה של העשירים יש להפנות אל 11 התחומים של מדד איכות החיים של OECD, באמצעות ארגוני המגזר השלישי. התשתית החוקית של הפילנתרופיה בישראל ערוכה ומוכנה למשימה הזאת.

הפילנתרופיה בישראל צריכה מנהיג שיוביל אותה, והמתאים ביותר לכך הוא מוסד הנשיאות, הפטור מפריימריס ומקואליציה. יש להוסיף בחוק יסוד נשיא המדינה מטרה המטילה על הנשיא להקים מועצה לאומית לפילנתרופיה בראשותו ולהגדיר מטרותיה. הפילנתרופיה צריכה להיכלל בתוכנית העבודה השנתית של משרד האוצר, כדי להציע לתורמים יעדים ממוקדים לשדרוג איכות חיינו. פילנתרופיה מוצלחת תגביר מנהיגות ודוגמה אישית, תגביר חמלה ודאגה לזולת ותגביר הרגשה של קהילה. שדרוג איכות חיינו יצמצם את האי־שוויון ויגביר את החוסן הלאומי.

בתפוצות רואים בעשירים הרתומים לצורכי הקהילות פתרון. בישראל, לעומת זאת, רואים בעשירים בעיה, וככל שהתייחסות זו תימשך, העשירים לא ירתמו לשדרוג איכות חיינו.

הכותב הוא כלכלן, חבר הוועדה האקדמית של הארגון המקצועי של מפתחי משאבים בישראל, היה חבר ועדת ארידור למגזר השלישי ומנהל תחום באגף הבינלאומי במשרד האוצר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות