מדו-קיום לדו-איום: הבשורה תגיע מרהט - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדו-קיום לדו-איום: הבשורה תגיע מרהט

בימים האחרונים, כמו גם בימי "צוק איתן", כשבריכוזים ערביים ויהודיים רבים בוער הרצון בנקמה - הנגב מצליח להישאר רגוע ■ מה סוד הנגב וכיצד ניתן לשכפל את המודל?

9תגובות

שאלת הדו-קיום בין יהודים לערבים מעסיקה את החברה הישראלית חדשות לבקרים. על פי רוב היא צצה ועולה בהקשר של אירועים טראגיים, כמו שריפה ורצח נורא של תינוק או ירי על מכונית חולפת בכביש ראשי.

כך, המציאות מייצרת לנו שיח רווי אלימות וגזענות שבתוכו קשה להצמיח מציאות טובה. כראש עיריית רהט - העיר הבדואית הגדולה בישראל, הנושקת לבירת הנגב, באר שבע - אני מציע: הבה נשנה את השיח בינינו. הבה נבסס אותו על הצלחות משותפות ולא על אסונות. במלים אחרות, בואו ונעסוק בדו-קיום באמת, ולא בדו-איום.

רויטרס

העיסוק השכיח מאוד בימינו בתקשורת הישראלית בשאלת פיתוח הנגב מדלג משום מה על ההצלחה הפנומנלית של רהט, שהיא העיר השנייה בגודלה בנגב. משום מה, הרדאר התקשורתי הישראלי לא הצליח לקלוט את הפוטנציאל העצום הטמון בעיר גדולה שהיא לא פחות מבשורה לנגב בכלל וליכולת שלנו כחברה מעורבת יהודית־ערבית לחיות ביחד - בנגב בפרט.

ברהט עצמה פועלים בימים אלה בהצלחה כמה וכמה פרויקטים שממחישים את היכולת שלנו להצליח ולבנות חברה מעורבת יהודית וערבית שלא רק חיה ביחד אלא גם מתפרנסת יחד, עובדת יחד, יוזמת יחד ומשיקה מיזמים שבמרכז יכולים רק לחלום עליהם. יש לנו קואופרטיב יהודי־ערבי של מגדלי בקר, יש לנו חדר כושר יהודי־ערבי לנשים בלבד, יש לנו בית ספר לצילום שבו לומדים ועובדים יחד יהודים וערבים. אפילו מרכז היזמות החדש שלנו מצליח לייצר מיזמי היי־טק - שמאפשרים לצעירים שלנו הזדמנות להישאר כאן, ולא לעבור למרכז.

אני מאמין שכדי להצליח לבנות אפיק פרנסה או קריירה ואף להגיע להגשמה עצמית, אדם צריך שיהיו לו כלים ויכולת לתכנן מראש. ברהט מתקיימים מיזמים חברתיים, שהם גם מיזמים עסקיים, שיש בכוחם לייצר בדור הצעיר שלנו את היכולת להסתכל קדימה אל העתיד.

אני נזכר כעת שבמשך הימים הנוראיים של "צוק איתן", כשהערים היהודיות בנגב בערו והתגוננו מאש הטילים - גם רהט ושאר ערי הבדואים בנגב חשו את אותה האש ואת אותם הטילים. אלא שביישובים הבדואיים לרוב אין מיגון מתאים, ולא תמיד יש די אמצעי התראה והגנה.

רהט
אליהו הרשקוביץ

ואף על פי כן תודות לשיתוף הפעולה של כל תושבי הנגב, ערבים ויהודים גם יחד, הצלחנו להביא למינימום את הפגיעה ברכוש ובנפש. גם בימים האחרונים, כשבריכוזים ערביים ויהודיים רבים תוססת אש של משטמה ורצון בנקמה - הנגב מצליח להישאר רגוע. זאת, למרות העובדה שבנגב האוכלוסיות לא רק חיות אחת ליד השנייה אלא רוב הזמן הן חיות האחת בתוך השנייה.

הנה כי כן, כפי שאמר דוד בן גוריון, הנגב, ארץ השמש והשממה - ממנו תבוא הבשורה למדינה ולעם כולו. בשורת הדו־קיום האמיתית. אני קורא אם כן לכל מי שקורא את דברי אלה - בואו לבקר אצלנו ברהט. אל תסתפקו במשמע אוזניים, אלא בואו לבקר במרכז היזמות החדש שלנו, פנו יום לביקור בפארק התעשייה החדש שלנו, שגם הוא מופת לשיתוף פעולה יהודי־ערבי מרשים. אנחנו המפתח, הדוגמה והמופת לחברה יהודית־ערבית שחיה יחד בשלום ובשיתוף פעולה פורה.

הכותב הוא ראש עיריית רהט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות