אפליה מתקנת לטובת ילדי יישובים חלשים

שמענו הצהרות מראשי ערים גדולות ויישובים מבוססים על רצונם לתמוך ברשויות חלשות כלכלית למען החינוך, ואולם הדיבורים נותרו בינתיים בגדר הצהרות בלבד

אבי ביצור
אבי ביצור

ההורים בישראל הוציאו ב–2014 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) 15.4 מיליארד שקל מתוך ההוצאה הלאומית הכוללת על חינוך, שהסתכמה באותה שנה ב–86.4 מיליארד שקל. תשלומי ההורים כוללים תשלומים למורים פרטיים, לבתי הספר, לחוגי העשרה, לרכישת ציוד ולשכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה.

לפי חישובי הלמ"ס, חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי - כמו שיעורים פרטיים, קורסים וספרי לימוד - הגיע ב–2014 ל–6.9 מיליארד שקל שהם 8% מההוצאה הלאומית על חינוך. במקביל, המדינה ממשיכה במגמת הנסיגה מהאחריות לחינוך לטובת הורים, גופים פרטיים ועמותות שהנתח שלהם צומח ומגיע ל–7 מיליארד שקל מההוצאה הכללית לחינוך, שהם 8% מהנתח הכספי הכולל של החינוך בישראל.

ברור שתשלומי ההורים גבוהים יותר ביישובים מבוססים לעומת התשלומים ביישובים חלשים כלכלית. בתל אביב או בסביון ההורים משלמים למורים פרטיים, לחוגים, להעשרות ולציוד איכות ללימוד הרבה יותר מבדימונה, בערד או בחצור. תשלומי ההורים העודפים נמשכים כבר עשרות שנים, והם יוצרים למעשה תלמידים בעלי יכולת ופוטנציאל להישגיות גבוהה יותר בחינוך, מה שמסייע להם בעתיד ללמוד באקדמיה ולהתקדם טוב יותר בעבודה ובחיים. בשטח נוצרים בפועל פערי חינוך גדולים בין תלמידים שניגשים לבחינות בגרות בחמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית לרבים, בעיקר בפריפריה, ששמחים לסיים בהצלחה בגרות של שלוש יחידות. הורה בעכו או בקריית אתא יתקשה לממן מורה פרטי לאנגלית במשך שנה או שנתיים כדי לדאוג לשיפור משמעותי בלימודי ילדיו.

בחודשים האחרונים עלה לכותרות נושא מימון החינוך הדיפרנציאלי. בתחילה דובר על כך שרשויות עשירות יעבירו תקציבים לרשויות חלשות במטרה להשיג שיפור בחינוך ולאפשר הישגיות טובה יותר לתלמידים שתקציב החינוך באזור שבו הם מתגוררים קטן יחסית. שמענו הצהרות מראשי ערים גדולות ויישובים מבוססים על רצונם לתמוך ברשויות חלשות כלכלית למען החינוך, ואולם הדיבורים נותרו בינתיים בגדר הצהרות בלבד.

ייתכן שהפתרון לתקציב החינוכי ביישובים חלשים יכול להגיע דרך משרד החינוך עצמו - באמצעות ביצוע אפליה מתקנת. צעד כזה יעורר ויכוחים אידיאולוגיים רבים, אבל התוצאה תביא לשיפור בהישגי תלמידים שיכולתם הכלכלית מועטה. אם משרד החינוך יתקצב מורים טובים יותר בבתי ספר ששיעור מסיימי הבגרות בהם נמוך מהממוצע, סביר להניח שיכולת התלמידים והישגיהם ישתפרו בעתיד.

האפליה המתקנת צריכה להיות גם בשיפור הסביבה הבית ספרית והמתקנים החינוכיים כדי שיהוו מוקד משיכה לתלמידים. משרד החינוך צריך לשקול אם להשקיע יותר בתיכון בבית שאן בהשוואה לתיכון מקביל בגבעתיים או ברמת השרון. חוגי העשרה ושיעורי עזר לקבוצות קטנות בבית שאן או בערד עשויות לתת הזדמנות לתלמידים שהישגים בינוניים בלימודים לא סייעו להם בעבר להתקדם בתחומים שונים בחיים. האפליה המתקנת לא תפגע בהישגי תלמידים ברשויות מבוססות שבהן הוצאות ההורים להישגיות ילדיהם בלאו הכי קיימת זה שנות דור. האפליה המתקנת תתרום בעתיד להשכלה הכללית בישראל וכמובן לכלכלה, לתעסוקה ולתרבות.

הכותב הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה. לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים

תלמידים ניגשים לבגרות במתמטיקה ברמת גן, במאי האחרוןצילום: אילן אסייג

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ