מי אמר שכל התלמידים צריכים אותו דבר? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי אמר שכל התלמידים צריכים אותו דבר?

"תורת האילוצים" ו"מהפכה ניהולית" לקוחים מעולם המושגים העסקי, אך יכולים וצריכים להיות שימושיים גם בשדה החינוכי ■ אולם, ייתכן כי הרצון להיות שוויונים הוא המקבע סטנדרניזציה ויוצר דווקא את אי השוויון?

תגובות

ד"ר אלי גולדרט, חמי המנוח, עסק בתורת האילוצים, המיושמת ונלמדת בעולם העסקי. סיפור ההצלחה של תורה זו הוא בר שיכפול לא רק בעולם העסקי, אלא גם בשדה החינוך. כדבריו של גולדרט, "אפשר להשיג הרבה יותר עם מה שיש". אם כך, מדוע אנו עדיין תקועים? מדוע ארגונים עסקיים מוכנים לנסות ומערכת החינוך לא מינפה סיפורי הצלחה מישראל ומהעולם?

חלף יותר מעשור מאז שהחרב הונפה על הצוואר של אולפנת רעות לבנות דתיות בפתח תקוה, שעמדה לקראת סגירה. מאז הצליחו שם לבצע מהפכה בניהול המשאבים, והעלו את שיעור הזכאות לבגרות מ–0% ל–65%. צוות ההנהלה והמורים הצליחו לעשות זאת עם אותם מורים, עם אותם משאבים ועם אותה אוכלוסיית תלמידות (המגיעות מרקע סוציו־אקונומי מאתגר, כולל בנות למשפחות שעלו מאתיופיה).

ליאור מזרחי \ באובאו

תכנון הניהול הפדגוגי נעשה תוך שימוש בשיטות של תורת האילוצים. המורים מלמדים את אותו החומר, אבל במדיניות שונה של הקצאת שעות ומערכת בקרה קפדנית יותר. כל זאת, באמצעות כלי חשיבה ותקשורת שמאפשרים חינוך לערכים, תוך כדי לימוד טקסטים מתוכנית הלימודים.

לפי תורת האילוצים, העיקרון המרכזי בניהול פרויקטים הוא הימנעות מפיזור המאמץ על פני מספר רב של משימות במקביל. פריצת הדרך באולפנת רעות היתה כשהצליחה למקד את מספר המבחנים והמקצועות שנלמדים במקביל. הם גם העזו להחליט שאפשר לחלק אחרת את השעות המוקצות לבית הספר. שש השעות השבועיות המוקצות בכל המדינה למקצוע מסוים לא בהכרח רלוונטיות לבניית מערכת השעות בבית הספר הזה. אולי ארבע שעות שבועיות מספיקות, והשעתיים העודפות יכולות לשמש לתגבור? העיקרון שמנחה את הנהלת רעות הוא הקצאת משאבים תוך מיפוי מתמיד, שמאפשר ניעות של תלמידות מקבוצת החלשות לבינוניות, ואף למצטיינות.

המהפכה הניהולית יכולה להתבצע גם בשדה החינוך, צריך לתת למנהלים את הלגיטימציה לקחת סיכונים ולפעול נכון, בהתאם למצוי אצלם, ולא בהתאם לתכתיבים שנולדו לפי ממוצעים כלל־ארציים, שנועדו לאפשר סטנדרטיזציה ושליטה. אולי מתוך רצון להיות שוויוניים יוצא שאנו לא שוויונים, וכולם מקבלים אותו דבר בגלל תחזית כללית מאוד. אבל מי אמר שכולם צריכים אותו דבר? אחד היסודות שעליהם נשען תהליך ההתייעלות בעולם העסקי הוא כמות גדולה של נתונים, שתאפשר שחרור צווארי בקבוק.

כדי להיות פורצי דרך ומשחררי צווארי בקבוק, צריך מנהלים שיקבלו את הלגיטימציה להעז. גולדרט כינה אותם צ'מפיונים. דרושים כאלה למערכת החינוך בפתחה של שנת הלימודים החדשה.

אמיל סלמן

הכותבת היא ד"ר לחינוך, חוקרת חינוך ערכי וחינוך בלתי פורמלי, מפתחת ומיישמת מודלים חינוכיים מבוססי תורת האילוצים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות