מיקור חוץ? נסו ברשות הפלסטינית

לחברות ישראליות יש יתרונות רבים לעבודה עם חברות תוכנה מהרשות, ובהם הימצאות מהנדסים מוכשרים, רצון עז להצליח, קרבה גיאוגרפית, שבוע עבודה שתואם את ישראל, עלויות נמוכות ואזור זמן חופף

גיא חצרוני
גיא חצרוני

הכלכלה הפלסטינית נאבקת על היכולת לעמוד בזכות עצמה. המשאב האנושי, במיוחד במקרים שבהם יש מחסור במשאבים טבעיים, הוא המנוע העיקרי לצמיחה בכלכלה, ולכן האנשים ברשות הפלסטינית הם הכוח העיקרי להביא לצמיחת המשק. צמיחה של מעמד הביניים ברשות תביא ליציבות כלכלית ופוליטית.

היי־טק בכלל, ותוכנה בפרט, מאפשרים פעילות חסרת גבולות. כיום מרבית חברות התוכנה מחזיקות קבוצות פיתוח במקומות שונים בעולם. אנשים עובדים בזמני אור שונים במהלך היממה, במרחק אלפי קילומטרים, דוברים שפות־אם שונות, אבל מצליחים להפיק מוצר אחד — כל זאת ללא מפגש פיזי.

חברת היי-טק ברמאללהצילום: עופר וקנין

תעשיית ההיי־טק מאפשרת לאנשים ממדינות שונות לעבוד יחד. ואולם יש כמה תנאים בסיסיים הנדרשים כדי לאפשר מצב זה: תשתיות תקשורת חדישות, מערכת השכלה שיכולה להכשיר את דור העתיד, יחסים מדיניים וכפיפות לאמנות כלכליות בינלאומיות, מערכות אכיפה אפקטיביות ומערכת פיננסית שתאפשר לעסקים לפעול. התנאים האלה חיוניים לקיום פעילות עסקית משותפת בינלאומית. בלעדיהם, הדבר יהיה כרוך בסיכון גבוה.

בניגוד לדעה הרווחת, כבר כיום קיימות ברשות הפלסטינית מערכות תקשוב חדישות, מערכות פיננסיות, מערכות אכיפה ומוסדות לימוד. נוסף על כך, קיימים ברשות יתרונות ייחודיים ברורים, כמו יוקר מחיה, מסים ומשכורות נמוכות. אם כך, מדוע חברות בינלאומיות בכלל, וישראליות בפרט, עדיין נוטות להוציא את מיקור החוץ להודו ולמזרח אירופה ולא לרשות הפלסטינית, שמציעה את השירותים האלה בעלויות נמוכות משמעותיות? הסיבות לכך נעוצות בעיקר ביחסים מדיניים בעייתיים ומוניטין גרועים.

מדי שנה כ–2,000 סטודנטים פלסטינים מסיימים את לימודיהם במקצועות טכנולוגיים. בוגרי האוניברסיטאות ברשות דוברים אנגלית רהוטה. למרות זאת, רק קומץ מהם מצליחים למצוא עבודה, מפני שחסרות הזדמנויות בינלאומיות לעסקים הפלסטינים — דבר שמונע מהם לצמוח ולהגדיל את כוח הגיוס שלהם. לחברות ישראליות יש יתרונות רבים לעבודה עם חברות תוכנה מהרשות, ובהם הימצאות מהנדסים מוכשרים, רצון עז להצליח, קרבה גיאוגרפית, שבוע עבודה שתואם את ישראל, עלויות נמוכות ואזור זמן חופף.

ב–2008, הקימה חברת סיסקו פעילות מיקור־חוץ עם חברות תוכנה פלסטיניות. במסגרת הפעילות נבנתה תוכנית העצמה ל–25 חברות תוכנה פלסטיניות במטרה להפוך אותן מחברות מקומיות לחברות בינלאומיות. בסיומו של תהליך, כעבור שלוש שנים, ניכר שינוי מהותי. לאחר שבעבר תחום ה–ICT לא הוזכר כבעל תרומה לתמ"ג הפלסטיני, כיום הוא אחראי לכ–7%.

חברות שישכילו לנצל את היתרונות המוזכרים לעיל ולעשות פעילות מיקור־חוץ לחברות פלסטיניות, ירוויחו ערך כלכלי משמעותי ובר־קיימא, ולמותר לציין את הערך המוסף שמתלווה לפעילות כזו — יצירת שינוי חיובי ובונה במרחב האזורי.

הכותב הוא מנהל אחריות תאגידית בסיסקו ומנהל מענטק — לשילוב המגזר הערבי בהיי־טק הישראלי

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ