חברות זרות אינן הפתרון למצוקת הדיור - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות זרות אינן הפתרון למצוקת הדיור

במצב שבו העובדים מתחלפים בפרקי זמן קצרים, אין אפשרות להגדיל את פריון העבודה באמצעות הכשרות טכנולוגיות והטמעת שיטות עבודה מתקדמות

4תגובות

באחרונה הכריז קבינט הדיור על כוונתו לבחון את כניסתן של חברות בנייה זרות לישראל, מתוך מטרה להוזיל את עלויות הבנייה. בתור קבלן, קשה שלא לתהות על ההיגיון העומד מאחורי החלטה שכזו.

מדוע לייבא רק קבלנים סינים? הביאו לישראל גם רופאים סינים, שיפתרו את המחסור ברופאים במדינה ויורידו את מחירי הטיפולים; הביאו שופטים סינים, שיפתרו את הפקקים במערכת המשפט שלנו; האם מחסור חמור בשוטרים אינו מהווה סיבה מספיק טובה לייבא כמה אלפי שוטרים סינים לישראל? ואם כבר בסין הכל ורוד, מה בנוגע ליבוא כמה שרים או מומחים לכלכלה, שפשוט ינהלו את כלכלת ישראל בהצלחה וביעילות מרובה?

אתר בנייה באשקלון
אילן אסייג

הבעיה בתחום הדיור אינה המחסור בקבלנים או היעדר התחרות בענף הבנייה. נהפוך הוא: על כל מכרז פומבי מתמודדים עשרות קבלנים ועל כל עתודת קרקע מוגשות כמה הצעות, כך שבפועל נתח רווחי החברות הקבלניות הוא צנוע. כדי לסבר את האוזן, נתוני הרווחיות של החברות הקבלניות הציבוריות שקופים לכל, והם כולם נמוכים מ–5% — רחוק מרווחי שוק קרטליסטי. ניתן להבין כיצד הגברת תחרות בשוק מונופוליסטי או קרטליסטי מורידה מחירים, אבל בשוק רווי מתחרים היעילות של יבוא חברות זרות שנויה במחלוקת, ואף עלולה להוביל להקפאות הליכים ולפשיטות רגל.

כיום, ענף הביצוע מצוי בסיכון גבוה עקב מוסר תשלומים גרוע של המדינה והרשויות, חוזים דרקוניים ובלתי מוסריים, תכנון לקוי, מחסור בהכשרת פועלים מקצועיים, מהנדסים ומנהלי עבודה, היעדר כל פיתוח טכנולוגי, וגם באשמת הקבלנים. בפועל, במקום לייצר פתרון כולל לבעיות היסוד בענף, בוחרת המדינה בפתרון ה"פשוט" של יבוא חברות בנייה זרות ועובדים זרים, ובכך שופכת את התינוק עם המים.

היה ניתן להבין את ההיגיון במהלך, לו היה מתבצע לאחר ניסיונות המדינה לייעל ולשכלל את ענף הביצוע — למשל, בדרך של תמיכה מאסיבית בהכשרות ועידוד תעסוקה מקומית, תמיכה באקדמיזציה של עובדים בענף, יבוא ופיתוח טכנולוגיה לענף, הסדרת שוק החוזים הפרוע על ידי שימוש בחוזה אחיד, וכדומה.

כיום, פתרון של יבוא עובדים לענף מלווה במדיניות בלתי יציבה, הנעדרת שיטתיות ועקביות: מדינות המוצא מתחלפות, מכסות מופיעות ונעלמות, ופועלים זרים לא מגיעים. במצב שבו העובדים מתחלפים בפרקי זמן קצרים, אין אפשרות להגדיל את פריון העבודה באמצעות הכשרות טכנולוגיות והטמעת שיטות עבודה מתקדמות, וכתוצאה מכך הידע הטכנולוגי והמיומנות המקצועית שנצברו במהלך שנים רבות, נעלמים והולכים. התלות המדינית והכלכלית בסם העבודה הזרה מעקרת כל עיקרון של עצמאות כלכלית, ובכך משאירה את התעשיות המסורתיות בישראל תלויות בגחמות הפוליטיות של מדינות זרות.

לפני שענף הבנייה קורס, כדאי להתחיל בטיפול שורש מעמיק בבעיות הכואבות של הענף, לרווחת עם ישראל, הפועלים והעובדים בענף, וגם לרווחת הקבלנים.

הכותב הוא סמנכ"ל חברת ינושבסקי הנדסה ובניין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות