ועד עובדים פנימי - פגיעה בשוויון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
זכויות עובדים

ועד עובדים פנימי - פגיעה בשוויון

האם הריבוי בהקמת ועדי עובדים פנימיים יפגע בטווח הרחוק בכוחם ובזכויותיהם של העובדים?

7תגובות

בימים אלה מציינים העובדים בישראל שנתיים לפסיקה התקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, בראשות השופטת נילי ארד, שקבעה כי חל איסור מוחלט על מעסיק להביע עמדה בעניין התאגדות עובדיו ולהתערב במהלכי ההתאגדות. לאחר הפסיקה, הואץ גל התאגדויות העובדים במשק, שהתחיל כמה שנים לפני כן.

בחמש השנים האחרונות התאגדו בהסתדרות ובכוח לעובדים יותר מ–120 אלף עובדים - מורי קבלן, עובדי היי־טק, עובדי ניקיון, עובדי מזון מהיר, מרצים במכללות, נהגי אוטובוסים, עובדי חברות סלולר ועוד. זהו מספר חסר תקדים, והביטוי המוחשי והעמוק ביותר של ההתעוררות החברתית המתרחשת בישראל מאז קיץ 2011.

מוטי מילרוד

אלא שגל התאגדויות העובדים מביא גם למהלך נגד מצדן של הנהלות. חלקן מפעילות במישרין או בעקיפין טקטיקות חדשות כדי לעקוף את הפסיקה של השופטת ארד ולחבל בניסיונם של העובדים להתאגד. אחת הטקטיקות השכיחות היא הקמת ועד פנימי (ללא ארגון עובדים מאחוריו) מטעמן, והצגתו כהתארגנות אותנטית של העובדים.

בית הדין לעבודה דן בימים אלה בבקשת ועד עובדי מנורה־מבטחים, שהתאגדו בהסתדרות, להורות להנהלת החברה להפסיק את פעולותיה נגד הוועד ולחדול מהניסיונות להקמת ועד מטעמה. לשאלה העומדת בפני בית המשפט יש השלכות דרמטיות על מעמדם של עובדים בישראל - האם להכיר בועד הפנימי ובכך להעניק לגיטימציה לשבירת ועדים בדרך זאת, ולייתר למעשה את הישגי פסק דין פלאפון?

לאחרונה נשמעו קולות המקבלים בברכה את הטקטיקה החדשה־ישנה של ההנהלות. אוריאל לין, בעליה של חברת כוח האדם "לין־ביכלר" ומתנגד ותיק לכל התאגדות עובדים, כינה באחרונה את תופעת הועדים הפנימיים "קרן אור חדשה ביחסי העבודה בישראל", והוסיף גם המלצה: "מוטב שמעסיקים רבים יבחנו מודל התארגנות זה, שכן התארגנות עובדים פנימית ללא שליטה חיצונית היא עניין רצוי בתחום יחסי העבודה". ללין הצטרפה הסופרת עירית לינור, שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה בהתייחס לוועדים הפנימיים כי: "חבל להסתדרות לוותר על כ–7 מיליון שקל לשנה בדמי חבר, סכום שאפשר לקנות בו די הרבה דקות פרסומת בפריים טיים".

הקמת ועד פנימי מתוארת אצל לין ולינור כמאבק לשחרור מהלפיתה החונקת של ארגוני העובדים האיומים. אלא שהאמת הפוכה לחלוטין. כדי להבין מדוע התארגנות אינה אפשרית ללא ארגון עובדים, כדאי לשאול את העובדים שהתאגדו כאן איך נראה המאבק שלהם ללא הגב הזה. לא בכדי מתיר החוק הישראלי רק לארגוני עובדים כלליים, המכנסים תחתיהם עובדים מסקטורים שונים, לחתום על הסכמים קיבוציים. הם היחידים המחזיקים בניסיון וביכולת, ומעניקים סיוע ארגוני ומשפטי במקרה של התעמרות מצד ההנהלה.

אותה פרסומת בפריים טיים שעליה מלגלגת לינור - הקמפיין "כשאתם מאוגדים אתם חזקים", הביאה לעשרות התארגנויות עובדים חדשות. אותם דמי חבר מושמצים הם דרכם היחידה של ארגוני עובדים להיות בלתי־תלויים בהון הגדול, להעניק סיוע לקבוצות מגוונות של עובדים שפונות אליהם ולצאת למאבקים חברתיים סולידריים ומשפיעים כמו המאבק להעלאת שכר המינימום - מאבקים שוועד פנימי לא יתעניין בהם.

את העבודה המאורגנת בישראל יש לחזק באמצעות הקמתם של עוד ועוד ועדים בלתי־תלויים בהנהלות וחיזוק ארגוני העובדים. אלה מהווים את הבלם החשוב ביותר בחברה דמוקרטית בפני מעבר של הון ממעטים לרבים, ואת המכשיר המרכזי ליצירת סולידריות וצמצום האי־שוויון.

הכותב הוא מנכ"ל המכללה 
החברתית כלכלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות