מדינה עם 5% סוללה

תרחיש האימים של ישראל: מה נעשה כשיגיע היום הזה, באמצע החום והלחות של אוגוסט, כשיד מיוזעת תלחץ על כפתור המזגן, וזרימת החשמל פשוט תפסק?

איתי אייגס
איתי אייגס

השנים האחרונות הן שנות הסמארטפון. כמעט כולנו מסתובבים עם מכשיר מתקדם כלשהו בכיס, וכולנו יודעים שלמכשיר הזה נספח חשוב - המטען. במהלך היומיום של כולנו מתקיים מרדף בלתי־נגמר אחרי מטענים ושקעי חשמל, כשאנו מבקשים להיות מחוברים לציוויליזציה 24 שעות ביממה.

כמעט כל אחד מאתנו חווה רגעי חרדה כשסוללת הסמארטפון על סף התרוקנות, וסף האימה עולה עוד יותר עם גילוי העובדה המצערת שאין מטען בתיק. המצב הזה של 5% סוללה הוא בדיוק המצב שבו מצוי משק החשמל בישראל בימי הקיץ הלוהטים. הבעיה היחידה היא שלמשק החשמל אין מטען שאפשר לחבר לשקע כדי להטעין את התחנות מחדש, ובכך להחזיר את הביטחון האנרגטי ואיתו להוריד את מפלס החרדה (או ההזעה לחלופין).

צילום: צילום מסך מתוך הסרטון

לפני כחמש שנים עמדה ישראל במצב של "בצורת חשמל". הממשלה ומשרד התשתיות קראו לציבור לחסוך בחשמל והכווינו לשעות ביום שבהן רצוי להפעיל מכונות כביסה ומכשירי חשמל זללניים, ועל איזה טמפרטורה כדאי לכוון את המזגן בבית או במשרד כדי שיעילותו האנרגטית תשתפר.

באותה תקופה, לצד חינוך הציבור לחיסכון בחשמל, הממשלה חיפשה פתרונות נוספים למצוקה. אחת ההצעות שנשקלה על ידי הרגולטורים היתה יבוא של גנרטורים צפים לישראל על גבי רפסודות ענק שיחוברו לתחנות הכוח של חברת החשמל בתל אביב ובחדרה, וייצרו את תוספות החשמל הנדרשות למשק הישראלי.

בשנים האחרונות הצעת הרפסודה לא שבה על עצמה, אבל ברגעי המשבר, פנו הרגולטורים לפתרונות נוחים, כמו ייצור מוגבר בסולר או בפחם, כדי לעמוד ביעדי הביקוש. פתרונות אלה, מעבר להיותם לא סביבתיים, אף עולים לציבור כסף רב בשל המקור האנרגטי שעליו הם נשענים - נפט ותזקיקיו.

כך נוצר מצב אבסורדי, שבו מעבר לחשבונות החשמל שגדלים מטבעם בחודשי הקיץ, צרכני החשמל בישראל הם המממנים של העלויות האסטרונומיות, שהן תוצר ישיר של הפתרונות היצירתיים שצצים כל פעם מחדש בעקבות הרזרבות הנמוכות במשק החשמל.

אז מה אפשר לעשות כדי שלא נעמוד בפני גל חום נוסף שיגרום לרזרבה אפסית, או לחלופין בפני סופת חורף שתגרור ניתוקים ועומסים על הרשת? התשובה, באופן מפתיע, פשוטה מאוד - פשוט צריך להכין תחזיות ביקושים מחדש.

על פי תחזית הביקושים של השנתיים האחרונות, צריכת החשמל בישראל בירידה. יש שיסכימו עם תחזית זו, המבוצעת על ידי חברת החשמל, שהיא כיום מונופול ייצור חשמל במשק הישראלי. התחזיות ירדו מכיוון שישנה האטה במשק שגוררת צריכה פחותה של חשמל, אך ישנם נתונים שככל הנראה לא הובאו בחשבון בהכנת התחזיות. על פי הסטטיסטיקה, החורפים בישראל הופכים לקרים יותר, ואילו הקייצים הופכים לחמים יותר - כך שיש יותר מקרי קיצון שבהם נדרשת אספקת חשמל מרובה. בנוסף, יש תחנות כוח שמגיעות לסוף חייהן, בעוד כרגע אין כאלה הקמות במקומם.

המסקנה המתבקשת היא שהמדינה והרגולטורים האחראים למשק החשמל זקוקים להיערכות מחודשת בכל נושא תחזיות הביקושים. תחזית הביקושים צריכה להיעשות על ידי גורם חיצוני ואובייקטיבי שאין לו אינטרס נסתר מאחורי המספרים, אלא טובת המשק החשמל וטובת צרכני החשמל בישראל.

בנוסף, נדרשת תוכנית חומש מסודרת, שתקבע מחד מדיניות סדורה למשק החשמל ותבטיח רציפות רגולטורית בעבור השחקנים במשק, ומאידך תקדם בניית תחנות כוח חדשות על ידי יצרנים פרטיים, שאינם מכבידים בעלויות על הציבור ועל קופת המדינה. כל זאת, לצד גריטת תחנות כוח ישנות שכיום רק גוררות עוד ועוד טיפולים ותיקונים, ואינן עומדות ביעילות הנדרשת ובביקושים הגוברים.

לצד זה, הממשלה צריכה לדרוש תוכנית פיתוח סדורה לרשת ההולכה - אותם כבלי חשמל שאמורים להעביר את החשמל מהתחנות לבתים של כולנו. זה עשר שנים לא נעשתה עבודה מסודרת לפיתוח קווי ההולכה, ובסופו של יום נגיע למצב שיהיה מספיק חשמל במשק, אבל לא תהיה אפשרות להוביל אותו לבתים.

חשוב לזכור שמשק החשמל הוא של הציבור בישראל - אין שום סיבה שב–2015 נגיע למצב שבו המדינה נשארת עם 5% סוללה.

הכותב הוא מנכ"ל פורום יצרני החשמל הפרטיים

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ