הדיילות הולכות על עקבים ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הולכת על בהונות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדיילות הולכות על עקבים ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הולכת על בהונות

יש להתפלא שכל תגובתה של הנציבות הוא מתן פומבי לדעותיה במקום לעשות שימוש בסמכויותיה הנרחבות לנקיטת הליכים משפטיים אופרטיביים ואפקטיביים

תגובות

ביום 15/7/2015 פרסמה נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג-יאיר, מאמר ב-TheMarker שכותרתו "אל-על הופכת את הדיילות לחפץ". במאמר תוקפת קניג-יאיר את מדיניות אל על כלפי הדיילות. "הקביעה שנעלי עקב הן הדרך היחידה לשמור על מראה ייצוגי היא הנחת היסוד המופרכת ביותר בתגובה של אל על". אולם, לא פחות מופרכת מתגובתה של אל על, היא תגובתה של הנציבה, שבמקום לפעול לפי סמכויותיה נגד התופעה החליטה דווקא לפרסם מאמר.

הנציבה קובעת במאמר כי "החפצתן של נשים, או במקרה הנוכחי קביעה שנעלי עקב הן ייצוגיות בעוד שנעליים שטוחות כמו של הדיילים הגברים אינן ייצוגיות עבור נשים דיילות - היא לא שוויונית. זוהי קביעה שנגועה באפליה של נשים".

אל מול קביעה נחרצת זאת, יש להתפלא שכל תגובתה של הנציבות הוא מתן פומבי לדעותיה במקום לעשות שימוש בסמכויותיה הנרחבות לנקיטת הליכים משפטיים אופרטיביים ואפקטיביים.

על פי החוק, כאשר עולה חשש להפרת השוויון במקום עבודה, רשאית נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, לקבל מידע מהמעסיק, לקיים בירורים נדרשים לשם בדיקת ההפרות הנטענות ולהגיש הליכים משפטיים. יתר על כן, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה רשאית להגיש תובענות ייצוגיות מכוח הפרת חוקי השוויון, גם במקרים בהם מדובר במקום עבודה מאורגן אשר יש בו ארגון עובדים וועד עובדים.

דודו בכר

נזכיר כי הדו"ח השנתי של הממונה על השכר קובע, בכל שנה, כי נשים משתכרות פחות מגברים בשירות המדינה ואין מגמת שיפור בעניין זה. דו"ח של הביטוח הלאומי בעניין מעמדן הכלכלי-חברתי של נשים בישראל, 2011-1997 (פורסם באוקטובר 2013) קובע כי נשים משתכרות פחות מגברים בכלל המשק. מחקר שנערך בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי הפלית נשים ואמהות לילדים קטנים במקומות העבודה היא אחת ממופעי ההפליה הקשים ביותר, שני רק להפליית זקנים.

מעולם לא היתה כל מניעה להגיש תביעה ייצוגית נגד הפלית נשים במדינה ובכל זאת לא הוגשה עדיין אחת כזו. ההסתדרות הכללית - המתאפיינת בנטייה לאחוז במקל משני קצותיו - מתנגדת עקרונית לתביעות ייצוגיות, אולם גם אינה פועלת נגד הפליית הנשים בהליכים קיבוציים. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בוחרת גם היא שלא להגיש תביעה ייצוגית, אלא לנקוט הליכים פרטניים שהשפעתם מוגבלת ולא מורגשת. השאלה הנשאלת היא מדוע הנציבות לא פועלת במלוא כוחה על פי חוק? יש להתאכזב הן מההסתדרות הכללית ויותר מהנציבות, שבוחרות ללכת על בהונות כדי לא להפריע את תופעת הפלית הנשים.

אם זו "הרוח הגבית" לה זוכות נשים מופלות בעבודה, אין להתפלא על הדיילות שבוחרות שלא להתעמת באופן חזיתי עם אל על. דיילת מעדיפה ללכת עוד שנתיים על עקבים מאשר להילחם 7 שנים בבתי הדין לעבודה, לאבד בסבירות גבוהה את מקום עבודתה, וזאת כאשר הסיכויים לקבל פיצוי הולם בגין הליך כזה נמוכים.

ניתן היה לחשוב שאם הגופים המוסדיים, שאמורים להגן על העובדות אינם פועלים, המאבק חסר סיכוי. למעשה, אין הדבר כך. על מנת להגיש תביעה ייצוגית מספיקה אישה אחת. אלא שעד היום לא נמצאה האישה שתעז לצאת נגד המדינה או נגד מעסיקים גדולים אחרים ולהגיש תביעה כזו, על מנת לתקן את הדרת הנשים בשוק העבודה, וחבל. התביעות הייצוגיות שינו את יחסי העבודה בענף השמירה והניקיון מקצה אל קצה. אילו היו מוגשות תביעות כאלה גם בנושא השוויון, היה ניתן להילחם בתופעה באופן אפקטיבי.

הכותב הוא מומחה לדיני עבודה ופנסיה ממשרד גורודיסקי ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות