לחשוף את המונופולים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שקיפות

לחשוף את המונופולים

פערי המידע בין תובעים לנתבעים בתחומים כלכליים ומסחריים הם ניכרים ■ פערי המידע בתחומי התחרות וההגבלים העסקיים הם הגדולים והניכרים ביותר

תגובות

ברשימתם הנושאת את הכותרת "מידע תחרותי רגיש לכל דורש", הלינו מתן מרידור ומורן אומן על מסירת מידע שנתבקש במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע, שהגישה עמותת הצלחה לרשות ההגבלים העסקיים ונגע למיזוג שבין העיתונים "ישראל היום" ו"מקור ראשון".

הכותבים סבורים כי בצד הצורך בשקיפות ובפיקוח, יש להביא בחשבון את האינטרסים העסקיים הלגיטימיים של גופים מסחריים, המחייבים סודיות ואי־גילוי של מידע תחרותי רגיש. ואולם התמונה והשורה התחתונה שהכותבים מבקשים לקבוע בנחרצות, היא למעשה מורכבת יותר והחלטית פחות.

בלומברג

נתחיל בעובדות: בקשות חופש מידע, ובהן גם הבקשה שהגישה הצלחה, אינן כרטיס זכייה ודאי במידע עצמו. שיקולים שונים המעוגנים בחוק חופש המידע, מסייגים מסירת מידע מסוים (למשל, כזה הפוגע בפרטיות או בסודות מסחריים), ומאפשרים לרשות ההגבלים לא למסור אותו. עוד קובע חוק חופש המידע חובה לפנות לצדדים העלולים להיפגע ממסירת המידע הנוגע להם, ולקבל את עמדתם בטרם יימסר המידע. כך קרה גם הפעם, ולראיה, בחומר שנמסר בוצעו מחיקות שונות, ולא כל המסמכים שנתבקשו נמסרו (בין השאר, התשובות לדרישות הנתונים המסחריים ששלחה הרשות לצדדים שונים בתהליך בחינת המיזוג, המכילות מידע מסחרי מובהק).

כלומר, מידע רב שהרשות סברה שאין למסור אותו, לא נמסר, והמידע שכן נמסר - הועבר רק לאחר שלצדדים שלהם הוא נוגע, ניתנה אפשרות להביע את דעתם ולהתנגד למסירה. אותם צדדים ידעו מי המבקשת ומהו תחום פעילותה, וכך ידעה גם הרשות.

ובכל זאת, החליטה הרשות, בסופו של דבר, להעביר פרטים ומסמכים שונים מתוך תיק המיזוג. מתוך המידע שהועבר, גם אם היה חלקי וחסר, נחשפה תמונה מעניינת ומרתקת על שיקולי הרשות באישור המיזוג הספציפי וגישתה לתחרות בשוק התקשורת והדעות. למידע חשיבות משמעותית לציבור, לא רק בשל הצורך והרצון להיחשף לשיקולי הרשות ומדיניותה, אלא גם בשל הרצון ללמוד על פעולות הגופים המסחריים עצמם באמצעות מידע בלתי אמצעי על פעילותם, שיאפשר במידת הצורך הליכי אכיפה אזרחית המשלימים את פעולת הרגולטור, זוכים לעידודו באופן רשמי ומוצהר, ותורמים לציבור רבות. לכן, יש לתמרץ אותם בכל דרך אפשרית, תוך שמירה על איזונים ראויים.

הצעת החוק שהוגשה באחרונה להגברת השקיפות של דיוני הוועדה לפטורים ומיזוגים ברשות, משקפת הלך רוח זה. כך גם הצעתו של ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) לחייב מונופולים בפרסום דו"חות, מנסה להתגבר על פערי מידע ולהגביר את האפקטיביות של הפיקוח על גופים עסקיים, גם בכלים של אכיפה אזרחית.

פערי המידע בין תובעים לנתבעים בתחומים כלכליים ומסחריים הם ניכרים. פערי המידע בתחומי התחרות וההגבלים העסקיים הם הגדולים והניכרים ביותר. לא פעם, בהליכים ייצוגיים הננקטים נגד חברות גדולות בעילות של הגבל עסקי, מונופול או עבירות תחרות אחרות, טוענים הנתבעים כי לתובעים אין מידע מספיק להוכיח את טענותיהם. זאת, בעת שהם שולטים בו באופן בלעדי, למעט במקרים שחלקו נבדק גם על ידי הרגולטור. הרגולטור מצדו גם הוא אינו ממהר למסור מידע, והחסמים לקבלתו גדולים.

כדי שנוכל לייעל את תחום האכיפה האזרחית בנושאי תחרות והגבלים, וכדי שנוכל לקדם יותר תביעות טובות ומבוססות, ראוי שנתונים הנמצאים בידי רשות ההגבלים יחשפו לציבור בנסיבות המתאימות. כך יוכלו תובעים מתאימים בעלי ידע מקצועי והבנה בתחום, ליזום תובענות כאלה, שישלימו את עבודת הרגולטור ויטיבו עם הציבור במקרים שבהם הוא נפגע באופן משמעותי.

הכותב הוא היועץ המשפטי של עמותת הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת - 
ומייצג את ח"כ אראל מרגלית בהליכים משפטיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות