מס ירושה יגביר את הפילנתרופיה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מס ירושה יגביר את הפילנתרופיה

השילוב בין הטלת מס ירושה לבין הקלות רגולציה על קרנות פילנתרופיה עשוי להעמיק את תרבות הנתינה בישראל בצורה משמעותית

4תגובות

באחרונה החיה שר האוצר החדש משה כחלון את רעיון הטלת מסי עיזבון וירושה. מאז, כמו בסיבובים קודמים, הדיון הציבורי סביב היוזמה התרכז בשני היבטים: הגדלת הכנסות המדינה וצדק חלוקתי. אלא שלמרות העיסוק האינטנסיבי בנושא, דומה שהיבט נוסף, חשוב לא פחות, נפקד מהדיון הציבורי - הפילנתרופיה.

למרות שיפור מסוים בשנים האחרונות, הפילנתרופיה בישראל מדשדשת אחרי הסטנדרטים המקובלים ברבות ממדינות המערב, במיוחד בריטניה וארה"ב. בישראל, רק 0.6% מהתוצר המקומי מושקע בפילנתרופיה, בהשוואה לכמעט פי שלושה (1.7%) בארה"ב. זאת ועוד, בסקר הכנסות בקרב 309 מלכ"רים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמצא שחלק ניכר מהכנסות הארגונים מגיע מתרומות קטנות או בינוניות, ואילו הפוטנציאל של נתינה אסטרטגית של בעלי ההון הישראלים אינו ממומש.

וורן באפט
בלומברג

זו אינה גזירת גורל. לפי נתונים עדכניים, עומד מספר הישראלים המחזיקים בהון נזיל ופנוי של יותר ממיליון דולר הוא 10,000 איש, והוא מצוי בצמיחה מתמדת. במקביל, כיום יותר מבעבר, גם ההכרה הציבורית בחשיבות המגזר השלישי מצד המדינה והמגזר העסקי הולכת ועולה. פילנתרופיה ותרומות הן אמנם חלק מהמסורת היהודית, והחברה הישראלית רואה חשיבות גדולה לערבות ההדדית, כך שלכאורה התנאים לשגשוג של תרבות נתינה בישראל כבר קיימים.

אז מדוע שיעור התרומות הגדולות אינו גבוה יותר? ניתן להניח שלפחות חלק מהסיבות נעוצות במבנה מערכת המס הישראלית. ניקח לדוגמה את מס העיזבון. בארה"ב, למשל, מס ירושה אמנם גבוה (25%), אולם בעלי הון יכולים לתרום את הונם לקרנות משפחתיות הפטורות ממס. כדי להבטיח שהתרומה תמשיך לעשות את דרכה לקידום הקהילה, חויבו הקרנות בהוצאה של 5% לפחות מהונן בכל שנה. החוק מחייב שההון שנצבר בקרן נשמר למטרות חברתיות בלבד.

במונחים כלכליים, ניתן לומר שמבנה המס האמריקאי מבטיח תמורה טובה יותר על כספי תרומות: הממשלה גובה 25 סנט על כל דולר שעובר ליורש, אולם כל דולר לפילנתרופיה מגיע במלואו ליעדו. על הרקע הזה, אפשר להבין מדוע כ–200 מעשירי ארה"ב, בהם טד טרנר, וויליאם גייטס (אביו של ביל גייטס), וורן באפט ואביגיל דיסני, חתמו בשנים האחרונות על "התחייבות לתת", במסגרתה התחייבו להעביר לפחות מחצית מהונם לפילנתרופיה.

בישראל, לעומת זאת, מערכת המס מעודדת את בעלי ההון לשמר את ההון במשפחה ולהעביר את כל רכושם לדור הבא; היא מקטינה את המוטיבציה להקמת קרנות פילנתרופיות ויוצרת תרבות שאינה רואה בהשקעה חברתית חובה מוסרית, אלא רק פריבילגיה או תחביב.

הטלת מס ירושה יכולה לשנות זאת, אולם לא ניתן להסתפק רק בצעד זה. אם ישראל מעוניינת בהגדלת הפילנתרופיה מצדם של בעלי ההון, עליה ללוות את מס הירושה בצעדים משלימים, כגון מתן הקלת מס משמעותית למי שיתרום חלק גדול מהונו לקרן פילנתרופית שתבטיח שההון ישמש לקידום מטרות חברתיות, צורת התאגדות חדשה שהוכרה בחוק בשנה שעברה (קרן לתועלת הציבור, תיקון מס' 18 לחוק החברות), אולם לא קיבלה עדיפות בהטבת מס שתעודד את בעלי ההון לעשות שימוש בכלי חשוב זה, ולהקים קרנות פילנתרופיות שישקיעו בקהילה וביזמות חברתית.

השילוב בין הטלת מס ירושה לבין הקלות רגולציה על קרנות פילנתרופיה עשוי להעמיק את תרבות הנתינה בישראל בצורה משמעותית. פילנתרופיה עמוקה יותר תחזק את החברה האזרחית, תקטין את הפערים ותעלה את הנגישות של כלל האזרחים לתרבות, לשירותים חברתיים וליוזמות העצמה קהילתיות; היא תגביר את תחושת הלכידות בציבור ותצמצם מתחים חברתיים. זהו האינטרס של כולנו. כששרי הממשלה ופקידי האוצר דנים במבנה המס בישראל, חשוב שיביאו בחשבון גם את קידום הפילנתרופיה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון שיתופים - אסטרטגיות להשפעה חברתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות