הגרזן של נתניהו מופנה לכיוון הלא נכון - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגרזן של נתניהו מופנה לכיוון הלא נכון

יש להשקיע באיכות כוח האדם בשירות הציבורי, לטפח מסלולי קריירה מתאימים, ולחדול מפגיעה במעמד המקצועי של הרגולטורים הישראלים

תגובות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח לא מכבר להילחם ברגולציה "העודפת" עם גרזנים. לטענתו, ישראל הידרדרה מהמקום ה–23 בעולם ב–2006 למקום 116 ב–2014 במדד "נטל הרגולציה הממשלתית". נתוניו, בלשון המעטה, "רזים" ובלתי משכנעים.

מתברר כי ראש הממשלה הסתמך על שאלה אחת בסקר שהקיף 32 תעשיינים בלבד, וככזה הוא מוטה ובוודאי לא מייצג. כדי להבין אם הרגולציה אכן עודפת, יש להבין שלרגולציה מופעים רבים, כמו תקנות משנה, הוראות מינהל, סטנדרטים וחוזרי מנכ"ל. נתונים שאספנו מגלים כי מספר הרגולציות בישראל, כפי שמפורסם מעת לעת בקובץ התקנות, נמצא דווקא במגמת ירידה מאז אמצע שנות ה–80. השוואה לבריטניה מעלה כי מ–1988 עד 2014, ישראל מפגרת במספר הרגולציות שלה אחרי בריטניה בכמות מצטברת של כמעט 16 אלף תקנות.

אמיל סלמן

מספר הרגולציות השנתי בישראל קטן והולך בעשורים האחרונים. משיא של 1,199 רגולציות לשנה ב–1984, ירד מספר הרגולציות החדשות מדי שנה לשפל של 554 ב–2004. בבריטניה, לעומת זאת, מספר הרגולציות עלה באופן הדרגתי באותן שנים, עד לשיא של 1,747 ב–2001. הפער הזה בולט אל מול הדמיון בתפוקה הרגולטורית בשתי המדינות עד 1988. עד לשנה זו, בריטניה פיגרה ב–50 תקנות בשנה בממוצע אחרי ישראל. בעוד שבבריטניה מספר הרגולציות גדל והלך מאז, בישראל המספר חזר לממוצעים מתחילת שנות ה–60. בין 1988 ל–2014 הותקנו בבריטניה מדי שנה כ–600 תקנות יותר מישראל.

כדי להבין את הדינמיקה הרגולטורית מעבר לתפוקה השנתית, יש לבחון גם את הנושאים שבהם היא מטפלת. לשם כך, קודדנו מדגם אקראי של כ–20% מהתקנות מאז 1948, לפי סוג הנושאים שבהם הן עוסקות. התוצאה מלמדת כי מאז שנות ה–90 הרגולציה בישראל לא מתרחבת לאותם נושאים שבבריטניה מקבלים יותר ויותר ביטוי — בריאות, חינוך, רווחה חברתית וזכויות אזרח. בחינת הנושאים שבהם מטפלת המדינה באמצעות רגולציה חשובה, משום שרגולציה יכולה לכונן זכויות חברתיות, ולא פחות מכך גם אינטרסים ציבוריים שיגדילו את הרווחה החברתית. במפתיע או שלא במפתיע, הנושאים החברתיים מקבלים ביטוי נמוך בספר התקנות הישראלי. נושאים כמו בריאות, חינוך, רווחה, זכויות האזרח, דיור ותעסוקה, מהווים 38% מסדר היום הרגולטורי בבריטניה בין 1988 ל–2008, אבל בישראל רק 17% מוקדשים לתחומים אלה בתקופה זו. תחום החינוך בישראל, למשל, אפילו לא היווה 1% מסדר היום הרגולטורי. בשני עשורים אלה הותקנו בבריטניה 10,741 תקנות בנושאים חברתיים, לעומת כ–2,700 בישראל.

מספר הרגולציות פחות חשוב מאיכות הרגולציה. רגולציה איכותית היא לגיטימית, יעילה, מאוזנת והוגנת. כדי לקדם רגולציה איכותית יש לראות בה כלי חוקי לקידום ממשל ואיזון בין אינטרסים שונים. אין רגולציה איכותית ללא עובדי ציבור איכותיים, ולכן יש להשקיע באיכות כוח האדם בשירות הציבורי, לטפח מסלולי קריירה מתאימים, ולחדול מפגיעה במעמד המקצועי של הרגולטורים הישראלים. הנפת גרזנים, כפתרון מדיניות וכסגנון, אינה מן העניין. כך לא מחזקים את איכות הממשל.

פרופ' לוי־פאור הוא ראש בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית; קוסטי הוא סטודנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם