מידע תחרותי רגיש לכל דורש - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חופש המידע

מידע תחרותי רגיש לכל דורש

חוק חופש המידע קובע את הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, ותכליתו פיקוח ובקרה על רשויות השלטון. ואולם לצד מטרה חשובה זו, יש אינטרסים נוספים שצריך לאזן

"אני יכול להדפיס ביום 240 וביום אחר 320 ומספר הקוראים לא משתנה; מחיר חודשי למנוי הוא 70–100 שקל" — תארו לכם שאת המשפט הזה היה מפרסם באינטרנט אחד העיתונים קבל עם ועדה. לא מופרך לחשוב שהכותרת הבאה בעיתון היתה כנראה "רשות ההגבלים פשטה על משרדי העיתון ופתחה בחקירה פלילית". אלא שנתונים אלה לקוחים מתוך פרוטוקול ישיבה שהתקיימה ברשות ההגבלים, במסגרת בחינת המיזוג בין "ישראל היום" ל"מקור ראשון". הפרוטוקול פורסם באחרונה באתר העין השביעית, בחסות חוק חופש המידע ובהסכמת הרשות.

חוק חופש המידע קובע את הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, ותכליתו פיקוח ובקרה על רשויות השלטון. ואולם לצד מטרה חשובה זו, יש אינטרסים נוספים שצריך לאזן. אמנם החוק לא מחייב את המבקש לקבל מידע לציין את הטעם לבקשתו - אך לחשיפתו של טעם המבקש חשיבות במשקל שניתן לאינטרס חשיפת המידע בציבור לעומת אינטרסים נוגדים.

עמותת הצלחה חרתה על דגלה את קידום האכיפה האזרחית בישראל ועידודה של רגולציה יעילה ומתקדמת בתחומי הכלכלה והחברה. העמותה פנתה לרשות ההגבלים לקבלת המידע ודאגה לפרסומו. על פניו, לא ברור אם העמותה מתעניינת בהתנהלות רשות ההגבלים לצורך "עידוד רגולציה יעילה ומתקדמת", או שמא המידע על החברות הפרטיות, העיתונים במקרה הזה, מעניין יותר "לצורכי קידום האכיפה האזרחית". שהרי, מעיון בפרוטוקולים נראה שחלק מרכזי בהם נוגע לפעילות עסקית של החברות, ולא לפעילותה של הרשות.

בלומברג

בצד הרצון לפקח על הרגולטור, או לעודד אכיפה אזרחית, לפרסום פרוטוקולים מסוג זה עלולה להיות תוצאה שלילית במיוחד. לרשות ההגבלים סמכויות חיפוש ותפיסה רחבות ביותר. סמכויות אלה — המאפשרות לה גישה בלתי־מוגבלת למידע על גופים פרטיים — מחייבות לנקוט משנה זהירות כשהיא נדרשת לחשוף מידע הנוגע לגופים פרטיים.

האחריות על יצירת מסננת מוטלת גם על הצדדים השלישיים, שאליהם פונה הרשות בטרם הסכמתה לפרסם מסמכים. הצדדים צריכים לשקול ברצינות כל נתון שנחשף ולהיוועץ במומחים, אם יש צורך בכך, ולבסוף להחליט איזה מידע ראוי לפרסום ואיזה מידע עשוי להיות בעייתי ורגיש מבחינה מסחרית.

יש אינטרסים נוספים שעליהם נדרש להגן, ולכן לרשות ההגבלים תפקיד חשוב לא פחות — ורחב הרבה יותר. גם אם גופים פרטיים מאשרים לפרסם מידע, הרשות לא צריכה להוות חותמת גומי.

הרחבה מוגזמת ובלתי־מסויגת של חובת הגילוי המוטלת על הרשות, טומנת בחובה פוטנציאל מסוכן לפגיעה קשה וממשית בזכויות ואינטרסים מוגנים של גופים פרטיים. גילוי חסר בקרה אף עשוי לפגוע בדו-שיח הפתוח של הגורמים הנתונים לפיקוחה של הרשות למולה. שכן השיחות שקיימו נציגי החברות עם הרשות נעשו באופן גלוי ופתוח, מתוך הנחה ואמונה סבירה ששימוש במידע ייעשה על ידי אנשי רשות ההגבלים בלבד. לבסוף, פרסום מידע מסחרי סודי יכול לא פעם להיות כר לתיאום בין מתחרים. העובדה שהמידע מפורסם בחסות החוק לא מצמצמת את הפגיעה התחרותית שעלולה להתרחש.

עו"ד מרידור הוא שותף וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. 
עו"ד אומן היא עורכת דין במשרד

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות