ההליך התמוה למינוי מנכ"ל נתיבי ישראל

נתיבי ישראל מנהלת תקציב שנתי של 40 מיליארד שקל ומעסיקה כ–300 עובדים קבועים ■ אין לה מנכ"ל מזה תשעה חודשים, מאז עזיבתו של המנכ"ל שי ברס, שנחשד באחרונה בפרשת רונאל פישר

רמי פרידמן

לאחר שהתקבלה ההחלטה לבטל את המכרז לתפקיד מנכ"ל נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), התחילו בחברה תהליך חדש של איתור מועמדים. האיתור שונה מהותית מתהליך המכרז בעיקר בתנאי הסף למנכ"לות, וגם באפשרויות התמרון שמצויות בידי ועדת האיתור לבחור במועמד המקורב לשר הממונה.

כך למשל, בוטל היתרון שהוענק במכרז למועמדים בעלי תואר אקדמי במקצועות הנדסה ואדריכלות. כך שמנכ"ל נתיבי ישראל הבא לא חייב להבין בסלילת כבישים ובבניית גשרים, כל שעליו לדעת זה את תמחורם. ועדת האיתור, שוב בניגוד למכרז, קבעה סייג שלפיו מי שאינו בעל תואר אקדמי נדרש אך הוכיח ניסיון ניהולי של 12 שנה יוכל להשתתף, בכפוף לנימוקים מיוחדים - חור שחור ("נימוקים מיוחדים") שדרכו עשויים לגשת מועמדים שהקשר שלהם לבנייה וסלילה אינו מובהק.

ועדת האיתור קיבלה בנוסף הרחבת סמכויות משמעותית. חשוב להבין שכיוון שהליך האיתור אינו בגדר מכרז, לא חלה עליו חובת המכרזים, מה שיקשה על ערעור אפשרי על מינוי מנכ"ל, אם יהיה כזה בעתיד. הליך האיתור גם אינו חד־משמעי בקריטריונים, בניגוד למכרז.

עבודות של חברת נתיבי ישראלצילום: נתיבי ישראל

הכלכלן הרברט סיימון, חתן פרס נובל ב-1978, עסק רבות בתפקוד הרשויות במינהל הציבורי. לפי סיימון, מינהל ציבורי תקין חייב להיות שקוף ובעל קריטריונים ברורים, כדי שגופים ממשלתיים יתנהלו במקצועיות ויעוררו את אמון הציבור. סיימון גם עסק ב"משאב החסר" במינהל הציבורי, והוא יכולת ההקשבה וההבנה של מנהלים בדרג הבכיר.

אם ועדת האיתור של נתיבי ישראל תמנה מנהל שאינו מבין בסלילת כבישים, כיצד יוכל המנכ"ל להבין או להקשיב בתחום שבו אינו בקיא? גם אם יתמנה אדם בעל ניסיון ניהולי של 12 שנה, הוא יתקשה להבין את פעילותה של נתיבי ישראל.

חברי ועדת האיתור רשאים, כך נקבע בהודעת המינוי, לשנות את הוראות הליך הבחירה תוך כדי ההליך, ולפנות למועמדים חיצוניים בתנאי שהפנייה תעשה לפני מועד הראיונות הסופי של כלל המועמדים.

נתיבי ישראל מנהלת תקציב שנתי של 40 מיליארד שקל ומעסיקה כ–300 עובדים קבועים. אין לה מנכ"ל מזה תשעה חודשים, מאז עזיבתו של המנכ"ל שי ברס, שנחשד באחרונה בפרשת רונאל פישר. גוף גדול זה, עם אחד התקציבים הכבדים בקרב החברות הממשלתיות, צריך הליך מכרז מחייב ודקדקני, ולא ועדת איתור עם כללים גמישים.

נציבות שירות המדינה לא צריכה להסכים לוועדת האיתור מכיוון שהקריטריונים אינם מקובלים על הנציבות, גם אם דירקטוריון נתיבי ישראל חושב שהם טובים. ועדת איתור בנתיבי ישראל תגרום להקמת ועדות דומות בחברות נוספות, ואולי גם להקלות לא ראויות במינוי מנכ"לים. "המשאב החסר" של סיימון חסר מאוד כשצצות ועדות איתור.

הכותב הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים
 אור יהודה, ולשעבר נציב שירות המדינה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker