העסקת עובדי קבלן מגדילה את הפערים - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אי־שוויון

העסקת עובדי קבלן מגדילה את הפערים

פערים משמעותיים גורמים להדרה של חלקים גדלים והולכים באוכלוסייה מנגישות למערכת חינוך איכותית ומתקדמת ופוגעים בסיכוייהם להשתלב בשוק העבודה המודרני

תגובות

באחרונה פורסם דו"ח חדש של OECD בנושא הקשר בין אי־שוויון לצמיחה, תחת הכותרת "באותה הסירה: למה צמצום פערים מיטיב עם כולנו". גם הפעם מצביעים כותבי הדו"ח על כך שהפערים בין עניים לעשירים במדינות המערב ממשיכים להתרחב, ופירות הצמיחה מתרכזים בעשירונים העליונים ולא מחלחלים למעמד הביניים ולעניים.

מעבר לבעיות הפוליטיות והחברתיות שישנן באי־שוויון גדל והולך, בשנים האחרונות מתגבש קונסנזוס בקרב כלכלנים על כך שפערים גדולים פוגעים גם בפוטנציאל הצמיחה הכלכלית. הסיבה העיקרית לכך היא שפערים משמעותיים גורמים להדרה של חלקים גדלים והולכים באוכלוסייה מנגישות למערכת חינוך איכותית ומתקדמת ופוגעים בסיכוייהם להשתלב בשוק העבודה המודרני.

עד כה חלק גדול מהשיח בנושא אי־שוויון התרכז בעיקר בחלקם של העשירים ביותר (1%) כתורמים לגידול באי־שוויון, הרבה הודות לגל המחאה החברתית ששטף את העולם המערבי ועבר גם בישראל, ושם את העשירים במרכז. אלא שהדו"ח הנוכחי מפנה את הזרקור אל עבר חלקה השני של התפלגות ההכנסות.

מיכל פתאל

על פי כותבי הדו"ח, דווקא מצבם היחסי המידרדר של 40% התחתונים באוכלוסייה הוא הגורם המשמעותי ביותר בקשר בין אי־שוויון לצמיחה. למה דווקא אלה גורמים לכך שאי־שוויון מתרחב פוגע בצמיחה? יש לכך שתי סיבות הקשורות מאוד זו לזו.

הסיבה הראשונה היא היכולת הנשחקת של ילדים למשפחות מאותם עשירונים לקבל נגישות להשכלה איכותית שתכין אותם לעולם המשתנה של המאה ה–21, ותאפשר להם לפתח את ההון האנושי שלהם ולקבל את הכלים להשתלב בשוק העבודה. חלום שוויון ההזדמנויות נמוג בחברה, שבה לחלקים גדולים והולכים אין אפשרות לקבל חינוך מתאים. הסיבה השנייה לכך נעוצה בעובדה ששוק העבודה החדש, שבפניו ניצבים כיום צעירים ממעמד הביניים ומטה, הוא שוק עבודה מקוטב עם מפסידים ומנצחים, בעוד שמספרם של המפסידים גדל. בדו"ח הזה, לראשונה מטפל OECD באופן רציני בתופעה שבישראל מכירים מקרוב: העסקה ארעית.

יותר ממחצית המשרות החדשות שנוצרו במדינות OECD ב–1995–2007 הן משרות לא סטנדרטיות — העסקה ארעית, בחלקי משרה וללא צבירת ותק וזכויות סוציאליות. זאת, בדומה למה שקרוי אצלנו משרות קבלן וכן חלק גדול ממשרות הפרילאנס. העסקה ארעית מלווה לרוב בביטחון תעסוקתי ושכר נמוכים יותר, ולכן יש לה תרומה ישירה לכך שהפערים בין אלה המועסקים בצורה ארעית לבין היתר גדלים ומגדילים את האי־שוויון. מי שחשוף ופגיע יותר לצורות העסקה אלה הם בדרך כלל נשים וצעירים ממעמד הביניים ומטה.

ישראל "מככבת" דרך קבע בדו"חות הארגון העוסקים באי־שוויון. מקומנו בצמרת המדינות הפחות שוויוניות מובטח, לצד מדינות כמו מקסיקו וצ'ילה. בשנים האחרונות אמנם היתה ירידה במדד האי־שוויון, אך אנחנו עדיין נמצאים במקום חמישי בקרב המדינות המפותחות ברמת הפערים.

על רקע הבטחות הבחירות של שר הכלכלה הנכנס לטפל בעובדים השקופים, ולאור הקשר הברור בין העסקה נצלנית לאי־שוויון וצמיחה כלכלית, הגיע הזמן להיכנס בעובי הקורה, לצמצם את ההעסקה הקבלנית ולהתחיל לחזור להעסקה ישירה. מדובר באחד הכלים האפקטיביים יותר במלחמה בעוני ואי־שוויון.

הכותב הוא מנהל המכון 
לרפורמות מבניות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם