נתניהו, בגרזנים תעשה לך מלחמה? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו, בגרזנים תעשה לך מלחמה?

התגייסות של ראש הממשלה למאמץ למיגור עודף הרגולציה מבורכת - אבל ספק אם הוועדה שתקום תוכל לחולל שינוי של ממש

בוקר טוב, אדוני ראש הממשלה. כנראה שהתעוררת בשבוע שעבר מחלום בלהות, וגילית שבישראל פועלים רגולטורים רבים מדי המכבידים על יכולתם של יזמים לבצע השקעות חדשות ולהביא לפיתוח המשק ולצמיחה כלכלית. נתונים "מבהילים" (כלשונך) שהתגלו כך פתאום בפתחה של הקדנציה הרביעית שלך כראש הממשלה.

בישיבת הממשלה בראשית השבוע שעבר הצגת נתונים שהובאו בפניך על ידי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ולפיהם מ-2006 ועד ל-2014 הידרדרה ישראל ממקום 23 למקום 116 בדירוג המדינות שבהן יש עודף רגולציה. הנתונים אינם מפתיעים. רק לפני כמה חודשים פורסם מחקר השוואתי לגבי תעשיית הגז והנפט, שבחן את מידת האטרקטיביות להשקעה בתחום במדינות העולם. ישראל קיבלה ציון נמוך יחסית למדינות מערביות מובילות. בכל הנוגע לכיבוד הסכמים דורגה ישראל בתחתית הרשימה, הרחק אחרי מדינות מתפתחות ומקום אחד בלבד לפני ניגריה. זהו האופן שבו נתפשת ישראל בעיני משקיעים זרים ומקומיים כאחד.

איך זכתה ישראל לתואר המפוקפק למדינה בעלת רגולציית יתר שאינה מכבדת הסכמים? בשנים האחרונות, במקום לקבל החלטות אמיצות, להסיר חסמים, לקדם שינויים מבניים וליצור סביבה תומכת השקעות, בחרה הממשלה להקים שלל ועדות שנועדו להשקיט את גלי המחאה החברתית. ועדות אלה קידמו חקיקה פרטית וממשלתית שהרחיבה סמכויות והעמיקה את המעורבות השלטונית בתחומים רבים.

אמיל סלמן

השרים וחברי הכנסת המבכים כיום את עודף הרגולציה, הם אלה שהצביעו בעד חוקים כלכליים שונים ומשונים שאין להם אח ורע בעולם המערבי. חוק הריכוזיות הוא דוגמה אחת מיני רבות לחקיקה דורסנית המרחיקה משקיעים. במקביל, מפירה ישראל בשיטתיות הסכמים, כשהתפישה הרווחת היא שהמדינה אינה חייבת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי גורמים עסקיים וניתן להשתחרר מכל התחייבות ולבטל כל הסכם באמצעות חקיקה ראשית. כשראש הממשלה מתייצב מול המצלמות ותוקף את עודף הרגולציה, הוא מתנער מאחריות. "זה הם, הרגולטורים", אומר ראש הממשלה, ומזדרז להקים ועדה נוספת. זו עדות נוספת להיעדר משילות - חוסר יכולת לנהל את ענייני המדינה.

כבר לפני כשנה פורסם דו"ח מפורט של הוועדה לייעול מנגנוני הרגולציה ולבחינת ממשקים בין הרגולטורים במשק - ועדה שישבה על המדוכה חודשים רבים וגיבשה המלצות מפורטות בשיתוף ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פיסקלי-כלכלי). המלצות הוועדה אומצו בהחלטת ממשלה, אך לא יושמו מעולם. המשבר המתמשך בפיתוח מאגרי הגז הטבעי של ישראל הוא תוצאה מובהקת של חוסר תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המפקחות והימנעות שלטונית גורפת מלקיחת אחריות וקבלת החלטות.

כעת מציע נתניהו לתקן את המצב באמצעות הקמתה של ועדת שרים לענייני רגולציה. הוועדה "תילחם בגרזנים" בעודף הרגולציה, בלשונו של נתניהו, ותכריע במחלוקות בין הרגולטורים השונים. ההתגייסות של ראש הממשלה למאמץ (גם אם באיחור ניכר) מבורכת, אבל ספק אם ועדה זו תוכל לחולל שינוי של ממש. השינוי היסודי צריך להתחיל מלמטה, בהקמת רשויות מקצועיות לתחומי התשתיות, האנרגיה והתקשורת, כמקובל במדינות רבות, וביצירת תיאום בין הרגולטורים בהליכי העבודה השוטפים, כך שחברות לא ייאלצו לקיים דיונים חוזרים ונשנים עם כמה פקידים במקביל.

הצעות מפורטות ומגובשות בהקשרים אלה מונחות על שולחן הממשלה מזה שנים רבות, לרבות הצעות שהעלה בעבר שר האוצר הנכנס, משה כחלון. קידומן יהיה הפגנת משילות מצד ראש הממשלה והשרים, וישיב בתקווה למשקיעים את האמון במשק, שאבד בשנים האחרונות.

הכותבת היא שותפה במחלקת רגולציה ומשפט מינהלי במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות