עמידר עושה טרנספר לדייריה? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עמידר עושה טרנספר לדייריה?

דיור ציבורי ראוי אינו חסד - הוא אינטרס ציבורי כולל וצריך להוות חלק אינטגרלי מאסטרטגיה ארוכת טווח לפתרון משבר הדיור כולו

2תגובות

שורה של מיזמי פינוי־בינוי מקודמת בימים אלה במסגרת תוכנית החומש של עמידר, החברה הלאומית לשיכון. התוכנית כוללת 6,000 יחידות דיור במתחמי פינוי־בינוי באזורים שונים בישראל, שיחליפו כ–1,200 יחידות דיור ציבורי ישנות.

ואולם, עיון במסמך המדיניות שנכתב בנושא על ידי משרד הבינוי, שבו מתווה המשרד לעמידר את התנאים לביצוע התוכנית, מעלה חששות כבדים, המעמידים בסימן שאלה את יכולתם של דיירי הדיור הציבורי להמשיך ולהתגורר בדירתם בסיום הפרויקט. על פי המסתמן מהתוכנית, ייבנו דירות ציבוריות בשיעור שלא יעלה על 10% מכלל הדירות - כלומר, כ–600 דירות בסך הכל - וכך מלאי הדירות, שממילא אינו גדול, יקטן עוד יותר.

משרד הבינוי חושש מהפיכת השכונות החדשות לסלאמס, עם שיעור עוני ופשיעה גבוה, ורוצה ליצור תמהיל בין האוכלוסייה הקיימת לאוכלוסייה חדשה. המחשבה על אינטגרציה היא נכונה, אך בפועל הפער שייווצר בשיעור הדירות החדשות לעומת הישנות ידחק רבים מהזכאים בחזרה לרשימת ההמתנה, שגם כך רק מתארכת והולכת, לאחר שגדלה ב–20% מאז 2007, עם זמן המתנה ממוצע של כמעט שלוש שנים.

תומר אפלבאום

נוסף על כך, אין בתוכנית הלימה של גודל הדירות החדשות לעומת הישנות, וכלל לא מובטחת לכל הדיירים האפשרות לחזור לדירתם לאחר סיום הפרויקט. הפתרון שמציגה עמידר לבעיה זו הוא בעייתי, כשלכאורה אם בכלל יוחזרו הדיירים, אך לדירה גדולה מכפי שהם זכאים לה, הם יידרשו לשלם שכר דירה ריאלי עבור ההפרש בין הגודל שלו הם זכאים לבין הגודל בפועל. מדובר בעלייה חדה בשכר הדירה, שאליה יתווספו גם עלויות של שירותי תחזוקה, מעלית, ועד בית וארנונה יקרה יותר, שרבים מהזכאים, שגם כך נמצאים בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי, לא יוכלו לעמוד בהן. כדי לבנות תהליך שלא יוביל לג'נטריפיקציה, שלא לומר טרנספר, של האוכלוסייה, שעל פי רוב אינה מבוססת, המדיניות צריכה להתחשב בצרכיה, ולפעול בהתאם להם.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב־יפו הציעה פתרון מעשי לפרויקט פינוי־בינוי בשכונת נוה חן, שעל פיו יקצה היזם 100 מ"ר בקומת הקרקע לטובת משרדים, מרפאה או גן ילדים, כשההכנסות מהשטח יופנו לתקצוב עלויות התפעול של הבניינים החדשים. השטח המניב בקומת הקרקע יסייע למימון הפרשי העלויות של תשלומי האחזקה השונים, עבור כל הדיירים בבניין החדש. בדרך זו מבטיחה הוועדה לא רק את דיירי עמידר, אלא גם את יכולתם של כל תושבי השכונה הקיימים לעמוד בעלויות של השדרוג המשמעותי בתנאי הדיור והחיים שלהם.

עוד חייבה הוועדה המקומית את הקבלן לבנות עבור דיירי עמידר דירות בגודל זהה לאלה שנהרסו, כשההפרשים של תוספות הבנייה שניתנים בפרויקט התחדשות עירונית, מכונסים לדירה נוספת שאותה יכולה עמידר למכור או להקצות לזכאים. כך מבטיחה הוועדה את האפשרות להחזרת הזכאים לדירה בגודל זהה, כשתוספת זכויות הבנייה נשמרת לטובת יחידת דיור נוספת שתועבר לבעלות עמידר.

דיור ציבורי ראוי אינו חסד. הוא אינטרס ציבורי כולל, והוא צריך להוות חלק אינטגרלי מאסטרטגיה ארוכת טווח לפתרון משבר הדיור כולו. ללא היצע הולם של דיור ציבורי ורגולציה מתאימה, יתווספו לשוק מחפשי הדיור עוד אלפי משפחות חסרות יכולת, שיהוו מעמסה על שירותי הרווחה. אל לנו לשכוח כי המטרה היא לא רק לסייע לזכאים לתקופה מוגבלת, אלא גם להעניק להם ביטחון בקורת הגג שמעל לראשם, ולאפשר להם לשפר את מצבם, כדי להוציא את הדור הבא ממעגל המצוקה.

הכותבת היא סגנית ראש עיריית 
תל אביב־יפו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות