גם החינוך בגיל הרך הוא מוצר יסוד - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חינוך

גם החינוך בגיל הרך הוא מוצר יסוד

תגובות

בואו נקפיא לרגע את התמונה הזאת: ההורים הצעירים במשפחת כהן רוצים לראשונה לשלוח את ילדם הפעוט למעון. הם יושבים בסלון ומחליטים: "מחר מחפשים מעון לחמודי". מחר הם יגלו שהגיל אולי רך, אבל המצב קשה: המעון ליד הבית כבר עמוס בחמודים אחרים שנרשמו חודשים מראש; במעון ברחוב המקביל התפנה מקום, אבל שם יקר מאוד; ויש עוד מעון אחד, אבל הוא ממש רחוק. חוץ מזה, שלושת המעונות הם לא בפיקוח של אף גורם מוסמך, כי למעון בפיקוח כמעט אין סיכוי להתקבל. ההורים האלה צפויים להתמודד לבדם מול השוק הפרטי כדי למצוא מקום לילד. זה לא יהיה קל, וגם לא זול. תיכף נחזור אליהם.

כל המחקרים ואנשי המקצוע מדברים על חשיבות החינוך דווקא בגיל הרך, וקובעים שככל שהגיל צעיר יותר, ההשקעה בחינוך משתלמת יותר. שקל שמושקע בפעוט, צפוי לחסוך 10 שקלים בהמשך דרכו. בשנים הראשונות לחייו מעצב הילד את הדימוי העצמי שלו, רוכש את המיומנויות הבסיסיות, את הערכים ואת דפוסי החשיבה שילוו אותו שנים קדימה. אלא שבישראל של 2015 הסדר הוא הפוך: ההשקעה הגדולה ביותר של המדינה היא בסטודנט, והיא פוחתת והולכת ככל שיורד הגיל, ומגיעה למינימום בגיל הרך. המדיניות הממשלתית רואה את המסגרות החינוכיות לגיל הרך בראש ובראשונה כפתרון לאמהות המבקשות לצאת לעבודה, ומאחר וזהו נושא כלכלי גרידא, ולא חינוכי למשל, אפשר להותירו לחסדי השוק הכלכלי החופשי, ולתורת המחירים הפועלת לפי היצע וביקוש.

עיקרון זה מתורגם מיד לעובדות החיים: משפחת כהן, שהזכרנו קודם, תיאלץ להתמודד בכוחות עצמה עם מצוקת החינוך בגיל הרך, שנדחקת בתודעה הציבורית אל צלן של מחאות הקוטג', המילקי והדיור. העובדות ידועות: מעון לילד שגילו בין חצי שנה לשלוש יעלה כ-50 אלף שקל לכל התקופה, ורוב הסיכויים שהוא יהיה באחד מ-6,000 המסגרות שאינן מפוקחות על ידי הרשויות. המחסור המשווע במעונות ציבוריים (100 אלף מקומות מול ביקוש של 470 אלף) מביא להאמרת מחירים במסגרות הפרטיות הלא־מפוקחות (3,000–4,000 שקל בחודש). במצב זה, ההורים נאלצים להילחם על מקום בגן, וגם לשלם מכיסם על חוסר ההיצע הקיים, וזאת במקום ליהנות מזכות מוקנית לפתרון חינוכי. מדובר בחינוך ילדינו בשנים קריטיות להתפתחותם — שירות שלמדינה צריך להיות עניין רב בשמירה על איכותו.

חן גלילי

אל המציאות הזאת מגיע אריה דרעי, שר הכלכלה הנכנס. דרעי מקבל כיום הזדמנות, דווקא כשר הכלכלה, להוביל את המהפך בתחום החינוך בגיל הרך, ולקבוע אחת ולתמיד: גם חינוך לגיל הרך הוא מוצר יסוד. דרעי מקבל כעת את ההזדמנות שלו להובלת משימה לאומית בסדר חשיבות עליון: הכפלת מספר המעונות בפיקוח, עידוד המגמה של פתיחת מעונות במקומות עבודה, הסרת מכשולים ביורוקרטיים לארגונים שמפעילים רשתות מעונות, שיפור תנאי הזכאות לקבלה למעונות והעמקת הסבסוד להורים; ולא פחות חשוב, הכשרת אנשי מקצוע לעיסוק בתחום ופיתוח מסלולי שכר הולמים, ליווי פדגוגי ואחר למתרחש במסגרות הפרטיות לגיל הרך.

אנו בויצו, כארגון שמפעיל רשת מעונות שבה יותר מ–15 אלף ילדים, לא רק ממתינים לשינוי, אלא נכונים בכל עת להצטרף לכל מי שמוכן להובילו.

פרופסור לזובסקי היא יו"ר הנהלת 
ויצו העולמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות