להכניס את השיקול החברתי לישיבות ההנהלה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להכניס את השיקול החברתי לישיבות ההנהלה

הטמעת "מאזן ההשפעה החברתי" מתאימה לכל העסקים ■ היא אידיאלית לחברות המעוניינות ביותר אחריות תאגידית, אבל אין להן משאבים להטמיע יחידות חדשות שיעסקו בכך

מדד מעלה לאחריות תאגידית, המתפרסם מדי שנה ביוני, הוא הזדמנות לבחון כיצד משפיעות החלטותיהן של חברות עסקיות על צמצום פערים חברתיים בחברה הישראלית. כיום ברור לחלוטין ש"עולם העסקים" אינו מתקיים במנותק מהתהליכים שקורים בחברה הישראלית, וכי התפוקות והתשומות של החברה העסקית הן מגוונות בהרבה מהמאזן החשבונאי שלה. ובכל זאת, חברות רבות לומדות את הלקח הזה בדרך הקשה, כאשר התעלמות מהמעטפת החברתית או הקהילתית של פעילותן מובילה, לעתים, למשבר תדמיתי ועסקי.

דוגמאות יש למכביר. מהחלטת בנק הפועלים לחלק דגלים ליום העצמאות, אבל לרכוש אותם דווקא בסין - החלטה שהשתנתה בעקבות ביקורת ציבורית, דרך חברות כמו פלאפון או מקדונלד'ס, שספגו מכה תדמיתית קשה בשל מאבקן בהקמתו של ועד עובדים, ועד לעסקים שבהם העלאת שכר להנהלה הבכירה הובילה לפיטורי עובדים ותיקים ומיומנים. האבסורד הוא שבמקרים רבים מדובר בחברות שדווקא העלו על נס את הפעילות החברתית שלהן, תרמו למטרות ראויות או השתתפו בקמפיינים לתועלת הציבור.

רק שפעילות חברתית מבורכת זו נותרה מנותקת מליבת הפעילות העסקית של החברה. דווקא שם התחולל המשבר, ושם גם נרשמה לבסוף הפגיעה הממשית - בשורת הרווח ובערכי המותג.

דודו בכר

הנחת העבודה היא שמרבית המנהלים כנים לחלוטין בשאיפתם לתרום לקהילה, ופעילות החברות אינה לשם יחסי ציבור בלבד - היא מבטאת חלק מהותי מתפישת עולמן. אלא שכל עוד הפעולות החברתיות של העסק יישארו נפרדות מהפעולות הכלכליות שלו, הנהלות ימשיכו לקבל החלטות בעלות השפעה שלילית על החברה הישראלית ועל העסקים שלהן - וכמו החברה הישראלית כולה, ימשיכו לסבול מההשלכות של ההחלטות.

הפתרון מצוי בשילוב מערך השיקולים החברתי לתוך תהליך קבלת ההחלטות העסקי. ממש כמו שעסק מודד את העלויות הכלכליות של מהלך מסוים - כניסה לשוק חדש, החלפת ספק או מעבר למשרדים חדשים - עליו לאמץ תהליך שיטתי המביא בחשבון את העלויות החברתיות של אותו מהלך, הן במישור המיידי הן בטווח הארוך. אין זה אומר שהשיקול החברתי יחליף את השיקול העסקי, אלא שהוא הופך לחלק בלתי־נפרד מקבלת ההחלטות.

כיצד עושים זאת בפועל? מכניסים נקודת מבט חברתית בתהליכי קבלת החלטות מהותיות. כפי שברור כיום שבהחלטות על בניית מפעל חדש או שינוי קו ייצור, ישתתף מומחה סביבה שיציג את השלכות ההחלטה על הסביבה, כך חייב לשבת בדיון הנהלה מומחה המייצג את ההיבט החברתי ואת השלכות ההחלטה על הפערים החברתיים. זה יכול להיות מנהל אחריות תאגידית או בעל תפקיד אחר בחברה. דוגמאות לשאלות שייבחנו בתהליך: כיצד ההחלטה תשפיע על עובדים מאוכלוסיות מוחלשות? איך זה יבוא לידי ביטוי ביחס המספרי בין עובדי קבלן לעובדים קבועים? האם ההחלטה תחזק את החוסן הכלכלי של הפריפריה, או שתפנה דווקא עוד משאבים למרכז? האם תאפשר לשלב עובדים מאוכלוסיות מודרות בארגון?

ייתכן שחלק משאלות אלה לא יהיו רלוונטיות להחלטות שהנהלה מבקשת לקבל. אבל במקרים רבים יותר, מנהלים יגלו שהחשיבה הארגונית השתפרה. הפעילות החברתית של העסק תהפוך לחלק אורגני ממנו, שבו שותפים כל אגפי החברה. כתוצאה מכך, הלכידות הארגונית תגבר, ועמה תחושת העובדים שהם משתייכים לארגון שקיים בו "משהו נוסף" - מעבר למאזן הכלכלי הקר.

בכל מקרה, חשוב ככל שיהיה הצורך בשיפור תהליכי עבודה פנימיים, שילוב היבטים חברתיים בהליך קבלת ההחלטות אינו בגדר פריווילגיה בלבד. זוהי חובה של כל עסק התופש עצמו אחראי וקשוב חברתית, לבצע מהלכים אלה ולא להסתפק בתרומות פילנתרופיות.

הטמעת "מאזן ההשפעה החברתי" מתאימה לכל העסקים - מעצמאים קטנים ועד לחברות ענק. היא אידיאלית לחברות המעוניינות ביותר אחריות תאגידית, אבל אין להן משאבים להטמיע יחידות חדשות שיעסקו בכך. בכוחה ליצור מציאות עסקית וחברתית חדשה, שבמסגרתה חברות לא יראו בשיקולים חברתיים איום על המאזן הכלכלי שלהן - כי אם מרכיב מהותי בסוד כוחן והצלחתן.

הכותבת היא מנהלת תחום עסקים למען הקהילה בארגון ציונות 2000



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות