מה מחפשים המשקיעים הזרים בישראל?

השנים האחרונות התאפיינו באקזיטים של חברות ישראליות שנרכשו על ידי תאגידי ענק בינלאומיים ■ אך מהו המגנט שמושך לכאן יותר משקיעים מכל העולם למרות חוסר היציבות הגיאו-פוליטית?

מיקי ברקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיקי ברקוביץ

מזה שנים משמשת ישראל כיעד משמעותי לעסקות מיזוגים ורכישות. מבט לאחור על  2014 מגלה כי שנה זו התאפיינה בהשקעות ואקזיטים מוצלחים של חברות ישראליות שנרכשו על ידי חברות השקעות (פרייבט אקוויטי) ותאגידי ענק בינלאומיים, ובהמשך נרשמה מגמת עלייה מרשימה בערכן הכולל של עסקות המיזוגים והרכישות בישראל ב-2015. מהו, אם כן, המגנט שמושך לישראל יותר ויותר משקיעים מכל העולם - למרות חוסר היציבות הגיאו-פוליטית, לכאורה?

"הראש היהודי ממציא לנו פטנטים", זו אמירה נדושה שמרבים להשתמש בה בניסיון להסביר את משיכת המשקיעים לארץ הקודש. עם זאת, במבחן התוצאה, חברות זרות מוצאות בישראל הרבה מעבר לפטנטים ולסטארט-אפים. מלבד אינטל, מיקרוסופט ושאר ענקיות הטכנולוגיה הגלובליות, שהשקיעו מיליארדי דולרים בהקמת נוכחות מקומית בישראל ורכישת חברות שונות. במשך השנים האחרונות אנחנו נתקלים יותר ויותר במשקיעים זרים בחברות ישראליות מבוססות במגוון רחב של ענפים. מעבר לכך, בעוד שבעבר הנוכחות הזרה בישראל הסתכמה בעיקר בחברות אמריקאיות, כיום אנו רואים יותר משקיעים מאירופה וממזרח אסיה, כמו גם יותר משקיעים פיננסיים לעומת אסטרטגיים בעבר.

אחד הגורמים המפתיעים לשינוי המגמה בפרופיל המשקיעים בישראל הוא אקסוגני ונובע מכך ששוקי ההון נהיו גלובליים ומשוכללים יותר במהלך השנים. בסביבת ריביות נמוכות מאוד, חיפוש התשואות העודפות דוחף משקיעים (בעיקר פיננסיים) להשקעה מחוץ למדינות המוצא. כמו כן, הצטרפות ישראל לאינדקס המדינות המפותחות דחף משקיעים בפרופיל סולידי יותר להשקיע בישראל. על רקע זה, קרנות השקעה ענקיות, כמו בלקסטון ו-KKR שבעבר שקלו פחות רכישות בישראל, פתוחות היום להצעות ומחפשות הזדמנויות בישראל באופן אקטיבי.

זהבית כהן ואריק רייכמן, במסיבת עיתונאים בעת מכירת תנובה לאייפקסצילום: עופר וקנין

זאת כבר לא (רק) הטכנולוגיה

לא חסרות דוגמאות מהשנים האחרונות להשקעות ולרכישות חברות ישראליות על ידי משקיעים זרים: פרמירה – נטפים, כמצ'יינה – מכתשים אגן, אתמבה – אבגול, סינג'נטה - זרעים גדרה, סאנפאוור – נטלי, קוסטו – טמבור, אייפקס ואז ברייטפוד – תנובה. בשלוש העסקות האחרונות ליווינו את הרוכשים והמוכרים, ונחשפנו מקרוב לתפיסתם האסטרטגית בנוגע לחברות המושקעות בישראל. אז מה משותף לרכישות אלה, ומהו הפרופיל ההשקעה הצפוי למשקיעים זרים בישראל בעתיד?

חברות עם תשתית טכנולוגית וידע: ברוב המקרים, החברות המושקעות בעלות יתרונות יחסיים טכנולוגיים או Know-how - המאפשרים להם להיות תחרותיים בשווקים הגלובליים. בישראל ישנם מספר ענפים (מים, אגרו-טק, קלינ-טק ועוד) ותתי ענפים (דפוס דיגיטלי, גיימינג, שתלים דנטליים ועוד) בהם התפתחו מרכזי ידע וריכוז חברות המובילות בתחומן בעולם לאורך השנים, מה שמושך משקיעים אסטרטגיים ואחרים המחפשים לחזק את מעמדם בשווקים השונים באמצעות רכישות חברות ישראליות בפרופיל זה.

חברות עם נוכחות משמעותית בשווקים: טכנולוגיה וידע לרוב כבר אינן מספיקות. המשקיעים הזרים מחפשים חברות עם היקף מכירות משמעותי - בין אם בשוק ספציפי ובין אם במספר שווקים שונים, כאשר החברות המושקעות מובילות בתחומן ובעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי בפעילות. לרוב, ההשקעות הזרות יהיו בחברות הפועלות בענפים עם ציפיות לשיעורי צמיחה גבוהים יחסית.

יכולת למנף טכנולוגיה וידע לשווקי יעד נוספים: משקיעים זרים מחפשים לרוב אפיקי צמיחה גיאוגרפיים חדשים, למקומות שבהם החברות המושקעות אינן פועלות או בעלות היקף פעילות נמוך. המשקיע הזר אמון על "פתיחת הדלתות" ולעתים התבססות על פלטפורמה גלובלית רחבה יותר הקיימת ברשותו, תוך ניצול סינרגיות עם הפעילות הקיימת שלו.

אם כן, הפרופיל שמעניין משקיעים זרים בישראל הוא כבר מזמן לא רק חברות טכנולוגיה, למרות שפעמים רבות מרכיב הטכנולוגיה עשוי להיות חשוב בפעילות החברות. חברות בעלות יתרונות יחסיים ופוטנציאל צמיחה משמעותי בשווקים הגלובליים - מושכות משקיעים. כך שגם נסיבות גיאו-פוליטיות שליליות כמו מלחמות אזוריות, חוסר יציבות פוליטית - אינן הרתיעו עד כה ואינם צפויים להרתיע משקיעים זרים בישראל, בטווח הקרוב.

הכותב הוא מנהל תחום מיזוגים ורכישות ובנקאות השקעות, BDO זיו האפט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker