רגולציה |

גם מי שצמח בבנק יכול להיות רגולטור

אף שאפשר להזדהות עם הקריאות "לא לתת לחתול לשמור על השמנת", הניסיון מוכיח כי אין טעם לפסול מראש מועמדים למשרת המפקח על הבנקים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

על רקע ההליך המתנהל בימים אלה לאיתור מועמדים לתפקיד , פנו ארגונים חברתיים וחברי כנסת לנגידת בנק ישראל, בדרישה ל של נושאי משרה בכירים בתאגידים בנקאיים. הפונים אמנם הדגישו כי טענתם עקרונית ולא אישית, אך ברקע הדברים מצויה , מנהלת הסיכונים בבנק לאומי וחברת הנהלת הבנק. אף שאפשר להזדהות עם הקריאות "לא לתת לחתול לשמור על השמנת", הניסיון מוכיח כי פסילה מראש של מועמדים מתוך הבנקים עלולה להתברר כנמהרת וכבלתי־מוצדקת.

המפקחים הבכירים על שוק ההון בישראל —, ראש אגף שוק ההון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים — נדרשים לרמה גבוהה ביותר של מיומנות מקצועית ולהיכרות מעמיקה עם המערכת שעליה הם מפקחים, לרבות המאפיינים התיאורטיים והמעשיים המייחדים את פעילותה. אין פלא, אם כן, שמי שמתמנה לרגולטור עבר לרוב מסלול קריירה בגופי הפיקוח עצמם, בתעשייה הפיננסית, באקדמיה או בשילוב בין אלה. במשק הקטן והריכוזי של ישראל, הממשק בין המסלולים גדול במיוחד, ועל כן נדיר למצוא מועמד שאינו "מתחכך" דרך קבע עם צמרת הברנז'ה המקצועית בתחום. כל מי שייבחר לתפקיד המפקח על הבנקים צפוי להגיע עם מטען של קשרים מקצועיים, עסקיים ואישיים, העשויים ליצור ניגודי עניינים בהיקף כזה או אחר.

חדוה ברצילום: דניאל בר און

האם מי שמילאה במשך כמה שנים תפקיד ניהולי בבנק לאומי, וזאת בתקופה שאחרי , מצויה בסבך כה גדול של ניגודי עניינים עד כדי כך שלא תוכל למלא כראוי את תפקיד המפקחת על הבנקים? זו כבר שאלה מקצועית, שוועדת האיתור תצטרך לשקול ובמידת הצורך להמליץ על פתרונות. פסילה גורפת מראש של מועמדותה אינה נראית מוצדקת, לנוכח העובדה כי רוב המועמדים מגיעים, כאמור, עם מטען דומה של קשרי גומלין עם בכירי התעשייה, ואחרי שטיפלו במשך שנים בסוגיות מורכבות של פיקוח ואסדרה. בנוסף, רוב המועמדים אוחזים בתפישת עולם אידיאולוגית או מקצועית שהתגבשה אצלם לאורך השנים. האם הערכים של מי שעבד במשך שנים במגזר הציבורי עדיפים בהגדרה על מי שמגיע מהמגזר העסקי או מהאקדמיה? לא בהכרח. מובן שבעולם מושלם היו בנמצא מועמדים עצמאיים לחלוטין שהיו מציעים את אותה רמת מיומנות וניסיון כשאר המועמדים. ייתכן שבעתיד יהיו כאן מועמדים כאלה. אך במציאות הנוכחית, השאלה הרלוונטית אינה מהו הרקע שממנו מגיע המועמד, אלא עד כמה הוא או היא יובילו סדר יום עצמאי ויהיו מחויבים לאינטרס הציבורי במקום לסביבה שבה גדלו ושאותה שירתו עד כה.

ההיסטוריה של הרגולטורים הפיננסיים בישראל כוללת כאלה שקידמו תחרות, נקטו יוזמה ולא נרתעו מעימותים עם התעשייה, לעומת אחרים שנקטו קו שמרני וסביל יותר, ולא הותירו אחריהם חותם משמעותי כמחוללי רפורמות. קשה להצביע על רקע מסוים שממנו באו הראשונים לעומת רקע אחר שממנו באו האחרונים. אם כבר, הממונה הנוכחית על שוק ההון, דורית סלינגר, היא דוגמה למי שהרקע שלה במגזר העסקי עורר חשש כי תתקשה להתעמת עם הגופים המפוקחים, אך כל יום שעובר מאז נכנסה לתפקידה מוכיח אחרת — ולראיה שורת הרפורמות שהיא מובילה בשנתיים האחרונות. ביקורת ציבורית על מועמדים לתפקידי רגולטורים בשוק ההון היא מבורכת ומוכיחה עד כמה הציבור הישראלי מזהה כיום את ההשפעה הדרמטית שיש לרגולטורים האלה על חייו — אך תהיה זו החמצה אם הביקורת תהפוך לפסילה גורפת של מועמדים הראויים לכל הפחות להזדמנות.

הכותב הוא ראש הקליניקה לשוק ההון 
במרכז האקדמי למשפט ולעסקים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker