נתניהו, הפרד את התקשורת מהשלטון - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו, הפרד את התקשורת מהשלטון

אם נתניהו רוצה באמת ובתמים להוציא לפועל את מחשבותיו בנות 30 השנה של הציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון - זאת ההזדמנות שלו

2תגובות

בשגרירות ישראל בוושינגטון, לפני יותר מ-30 שנה, הציר המדיני בנימין נתניהו ואני, יועץ התקשורת, הרבנו לדבר בנושאי תקשורת. נתניהו היה גיבור תקשורת, מקובל מאוד על רשתות הטלוויזיה ועל פרשני התקשורת הכתובה. הוא למד להעריך את משקלה בעיצוב דעת קהל. כבר אז היה בקיא מאוד, וגיבש השקפות מוצקות כיצד להשפיע ולהניע באמצעות תקשורת. הוא אמנם ירש את התפישה הליכודית, ילידת השנים הארוכות באופוזיציה, כי "התקשורת נגדנו", אך גם גיבש, אולי כתוצאה מתקופה ארוכה שעשה בארה"ב, תפישת עולם ליברלית של ריבוי כלי תקשורת ונכונות לפתוח אותה לכל.

הצורך ברפורמת תקשורת עמוקה ומקיפה בישראל הלך והבשיל באמצע שנות ה-80. שר התקשורת אמנון רובינשטיין ועוזרו אברהם פורז הובילו את מהפכת התקשורת. השניים אימצו את המודל הבריטי המגוון שהכיל שירות שידור ציבורי איכותי ולצדו ערוצים פרטיים ברדיו ובטלוויזיה. הם העדיפו משטר זיכיונות לתקופה ארוכה על פני מתן רישיונות בלתי־מוגבלים והפרטה מלאה שאין נסיגה ממנה. בסוף 1991 השקנו את הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וממנה צמחו ערוץ 2, תחנות הרדיו האזוריות ובהמשך - 
ערוץ 10.

ישראל פיתחה דגם של פיקוח ציבורי על הערוצים הפרטיים, שהיו במהרה למדורת השבט החדשה והאפילו על הערוץ הציבורי. לכל אלה נלוו מהפכות תקשורת מקומיות ועולמיות שהרחיבו את מפת השידורים, בכבלים, בלוויין ובאינטרנט ופתחו אפשרויות בלתי־מוגבלות. הגענו לפלורליזם מירבי, למבחר תוכניות מגוון ולשוק פתוח של דעות ועמדות.

אמיל סלמן

ניתן היה להניח כי נתניהו יהיה מאושר ומרוצה. חזונו־חלומו התגשם במלואו. אולם מי שצופה במחזה שמתחולל בעצם הימים האלה בשדה התקשורת ובמרכזו ראש הממשלה, מתקשה להבין לאן באמת הוא חותר.

מהבחירות האחרונות יצא ראש הממשלה מתוסכל. הוא הרבה להתלונן על חד־צדדיות של התקשורת ואף יצא במסע ציבורי חסר תקדים נגד העיתון של המדינה ואתר האינטרנט שלו. "התקשורת נגדנו" שבה ובגדול. בממשלתו החדשה, שמר ראש הממשלה את תיק התקשורת לעצמו כדי להריץ רפורמות חדשות במהירות ובטרם יאייש, אם בכלל, את התפקיד במינוי קבע. צעדיו אלה מחריבים לחלוטין את הישגי 20 השנים האחרונות.

רשות השידור הציבורית בפירוק, תקועה ברפורמה. עוד מעט תיאלץ המדינה לממן אותה כי הציבור חדל לשלם את אגרת הטלוויזיה. ערוץ 10 תלוי תקופה ארוכה על חוט השערה וראש הממשלה בא עמו חשבון על "פשעי" העבר. על ערוץ 2 מאיימת לשכת ראש הממשלה בפיצול נוסח "הפרד ומשול", שיחליש את הזכיינים ויפגע פגיעה אנושה בחברת החדשות. כוונתו של ראש הממשלה להתיר לגורמי שידור חדשים בכבלים, בלוויין ובאינטרנט, להפיק מהדורות חדשות, אינה נובעת מרצון לעידוד שוק של מידע פתוח וזמין לכל, אלא לערער את כוחם של השחקנים הקיימים ולהציג להם איום מוחשי.

השינוי האמיתי שנדרש עתה הוא שונה לחלוטין. הגיעה העת להוציא לפועל רפורמה שתשחרר את התקשורת בישראל באופן סופי ומוחלט מכבלי השלטון. הכיוון הנכון הוא הקמת רשות תקשורת מרכזית שתחליף את משרד התקשורת כרגולטור מרכזי. החל באמצע שנות ה–80 של המאה הקודמת, רעיון זה עולה ונדחה. את מקום הפוליטיקאים צריכים להחליף עובדי ציבור מקצועיים ונטולי אינטרסים, המוגנים בידי החוק ובמידת הצורך בתי המשפט. המערכת, החיונית כל כך לתפקודה של הדמוקרטיה, חייבת להיות שקופה ופתוחה לציבור.

אם נתניהו רוצה באמת ובתמים להוציא לפועל את מחשבותיו בנות 30 השנה של הציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון - זאת ההזדמנות שלו, זאת ולא אחרת.

הכותב הוא ח״כ מטעם המחנה הציוני, סגן יו׳״ר הכנסת והיה המנכ״ל הראשון של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם