כיצד להצדיק את משרד הדתות

אחת העצות: משאבי המדינה יקרים וחסרים. יעל וחסוך. זה צו השעה, במיוחד במשרד לשירותי דת, שלא בהכרח מצטיין בכך

שוקי פרידמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוקי פרידמן

כמי שמופקד על מתן שירותי הדת ליהודים, לשר הדתות החדש, דוד אזולאי, יש הזדמנות פז להביא הרבה כבוד ליהדות. במלים אחרות, לקדש שם שמים - ודי בקלות. הנה כמה דברים שראוי שאזולאי יעשה, או יימנע מהם, במשרד לשירותי דת:

1. שירותי הדת, כמו כל שירות אחר, צריכים להיות יעילים וידידותיים. היום הם לא. אם תשכיל לעשות את הרפורמות הנחוצות בגיור, קבורה, מועצות דתיות ותחומים נוספים, ולהפוך את מתן השירות הטוב לדגל - תרוויח המון נקודות. גם בשמים.

2. בטל את הכפילויות. אין מקום לרב אשכנזי ורב ספרדי בכל עיר. זה בזבזני וזה פשוט מיותר. בטל את התקן הזה, מכאן ולהבא לפחות. זה יחסוך מריבות מיותרות בין רבנים על סמכויות - וגם כסף. גם זאת מצווה.

3. ציית לחוק. זה נשמע מובן מאליו, אבל זה לא. החוק קובע שרבנים מקומיים צריכים לפרוש מתישהו. בגיל 67 (שכונות ויישובים), וגג 75 (ערים). יש לא מעט רבנים מכהנים שעברו את הגיל המקסימלי. זה הזמן להיפרד מהם, עם הרבה כבוד והוקרה על שנות שירות ארוכות, אבל לאלתר. כבר עכשיו זה מאוחר.

4. הרבנות הראשית מאבדת מהרלוונטיות שלה. כמעט אף אחד כבר לא רוצה אותה, ורבים מנסים לעקוף אותה בכל דרך. החרדים ממילא לא סופרים אותה. את רוב החילונים היא מעניינת כשלג דאשתקד, עד שהם ממש חייבים להשתמש בשירותיה. גם את הציונות הדתית היא לא מעניינת. עזור לרבנות הראשית להציל את עצמה. קדם שינוי בדרך בחירת הרבנים באמצעות דמוקרטיזציה של הרבנות. אם רבנים ייבחרו על ידי הקהילות, התושבים יתחברו לרבנים שלהם ויפנו אליהם. הם יהיו עבורם מנהיגים דתיים, ולא מישהו שהוצנח מלמעלה. זה יכול להביא לשינוי במעמד הרבנות, ולהציל אותה מאובדן רלוונטיות מוחלט.

5. אל תיצור תפקידים ותמנה אנשים לשווא. משאבי המדינה יקרים וחסרים. יעל וחסוך. זה צו השעה, במיוחד במשרד לשירותי דת, שלא בהכרח מצטיין בכך.

6. סמכות, גם כזו הנובעת מתפישה דתית, צריכה להיות מופעלת באופן סביר ובתום לב - כך קובע המשפט המינהלי, וחשוב מכך, זו רוחה של ההלכה ושל מסורת ישראל. אנא, עשה שימוש בסמכויות הנתונות לך בלב פתוח ושומע, ומתוך רגישות למצוקותיהם של הנזקקים לשירותי המשרד. עשה הכל כדין, אבל תמיד במידת החסד.

7. כשר לשירותי דת, אתה צריך לתת שירותי דת לאזרחים הרוצים בכך. אתה לא מופקד על תפישות עולמם או דרכם הדתית של המשתמשים בשירותי הדת. אתה רק עומד בראש הגוף הממשלתי שנותן להם את השירות. לכן, שירותי הדת, והתקציבים הניתנים במסגרת המשרד, צריכים להינתן לכולם באופן שווה - בין אם מתפללים בבית הכנסת שלך, ובין אם הם מתפללים בבית כנסת שאף פעם לא תדרוך בו, קונסרבטיבי למשל. זכור, אתה השר של כולם.

ד"ר פרידמן הוא מנהל מרכז דת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker