5 יחידות מתמטיקה, לא חשוב מה הציון

בבסיס התרבות שנוצרה בשנים האחרונות נמצא הרצון של בתי ספר והרשויות המקומיות להצטיין בטבלאות המתפרסמות ומודדות את שיעור הזכאות לבגרות

עמי מויאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמי מויאל

זה זמן התחדדה ההכרה בקרב אנשי התעשייה כי המחסור במהנדסים בישראל הוא איום על שימור מעמדה של תעשיית ההיי־טק המקומית. לפי אחד הפתרונות לבעיה, המפתח מונח בידי מערכת החינוך, שהיא הגורם שבידיו להקנות מוטיבציה ויסודות לתלמידים הצעירים שיהפכו בבוא הזמן למהנדסים ומדענים שימשכו קדימה את הדור הבא של היזמות וההיי־טק.

נתוני דו"ח מבקר המדינה מ–2014 הצביעו על ירידה ריאלית של כ–35% במספר הנבחנים בבגרות ברמת חמש יחידות לימוד במתמטיקה ב–2007–2012. לפי אותו דו"ח, שיעור הניגשים לבגרות של ארבע יחידות במתמטיקה באותה תקופה ירד בשיעור ריאלי של 9% ואילו מספר הניגשים לבחינת הבגרות ברמת שלוש יחידות זינק באופן משמעותי. תחת ההנחה שלאורך השנים לא חל שינוי משמעותי ביכולות התלמידים, יש להניח כי הסיבה לירידה היא בתהליכים פנימיים במערכת עצמה או באי־הצלחה בבניית מוטיבציה בקרב התלמידים.

צילום: דניאל בר און

בנוסף, ממצאי מחקר שנערך על ידי מרכז טאוב מעלים מתאם גבוה בין מספר יחידות הלימוד שנלמדו בבגרות במתמטיקה לבין רכישת תואר אקדמי, ובפרט תואר אקדמי בתחומים כמו מדעי המחשב, מדעים מדויקים והנדסה. ככל שמספר יחידות הלימוד בבגרות במתמטיקה גדול יותר, כך גדל הסיכוי לסיים תואר אקדמי, ובפרט תואר אקדמי בתחומי המדעים וההנדסה.

הבעיה טמונה בתרבות שנוצרה בשנים האחרונות, ובבסיסה רצון בתי ספר והרשויות המקומיות להצטיין בטבלאות המתפרסמות ומודדות את שיעור הזכאות לבגרות. מעבר לבעיה של מדידת עשייה חינוכית רבת שנים לידי פרמטר אחד בלבד, מדובר במדידה שמייצרת מוטיבציה לתוצאה שמנוגדת לצורכי המשק, ואף מנוגדת לערך החינוכי של עידוד התלמידים למיצוי עצמי ושאיפה למצוינות.

כדי להגיע לשיעורי זכאות גבוהים בבגרות ברמה הבית ספרית, תהיה העדפה לא לקחת סיכונים, שתוצרתה ויתור על הלימודים המאתגרים ברמת חמש יחידות והעדפה של לימודי מתמטיקה ברמת ארבע יחידות או אף שלוש יחידות. בכך ניתן להגיע לשיעור זכאות גבוה יותר לבגרות, ולצדו סיכוי לממוצע ציונים גבוה יותר.

לכך מתווספים נתונים שנאספו ונותחו במכללה האקדמית להנדסה אפקה, שבה נבחנו נתוני הבגרות במתמטיקה של סטודנטים שהתקבלו ללימודי הנדסה (על סמך ציונם בבחינה הפסיכומטרית), מול הצלחתם בלימודי ההנדסה במשך כמה מחזורי לימוד. מהנתונים עולה כי בקרב בוגרי חמש יחידות לא נמצא מתאם ברור בין ציון בחינת הבגרות לסיכויי ההצלחה בתואר האקדמי בהנדסה.

לעומת זאת, בקרב בוגרי ארבע יחידות עלה כי סיכויי ההצלחה בלימודים האקדמיים גבוהים משמעותית כשציונם בבחינה גבוה מ–90, ואילו סיכויי ההצלחה בקרב בוגרי שלוש יחידות היה נמוך משמעותית.

המסקנה שעולה מהנתונים ברורה: מוטב לתלמיד במערכת החינוך שיכול להתמיד ולהישאר בלימודי חמש יחידות, להתאמץ ולהיחשף לחומר לימוד ברמה גבוהה יותר, תוך תהליך הפנמה רב־שנתי מאשר בחירה ברמת לימוד פחות גבוהה שאולי תניב לו ציון גבוה, אך תרחיק אותו מתואר אקדמי בהנדסה או מדעי המחשב.

כדי לפתור את המצב שבו מערכת החינוך פועלת בצורה שאינה בהלימה עם צורכי המשק, יש לגבש מדד חדש לבחינת הישגי בתי הספר התיכוניים. מדד כזה צריך לעודד מצוינות אישית אצל התלמידים, להעיד על איכות תעודת הבגרות והסיכוי שלה להוביל לרכישת השכלה אקדמית ואף קריטריונים חברתיים כמו עידוד הנשירה.

במדידה מסוג זה טובת התלמידים והאינטרס של המשק הישראלי משולבים זה בזה. חברות ההיי־טק והתעשייה בישראל צמאות למהנדסים מוכשרים שיבואו מקרב בוגרי חמש יחידות במקצועות המתמטיקה והמדעים.

יש צורך בשינוי התפישה וגיבוש הסתכלות הוליסטית של מערכת החינוך והאקדמיה, כחלק מרצף שמתחיל בבית הספר היסודי, ממשיך באקדמיה ונמשך עד השתלבות בשוק התעסוקה. בכך תונח התשתית החינוכית שתהיה בסיס איתן לחברה ולמשק הישראלי כולו.

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית להנדסה אפקה

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker