גיוון תעסוקתי תורם לשורת הרווח - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גיוון תעסוקתי תורם לשורת הרווח

אם ברמה התיאורטית כבר ברור כי מדובר בנושא חשוב, הרי שבשלב זה מעטות הן החברות שכבר הצליחו להבריג את הנושא לתוך הדנ"א של הארגון

תגובות

במדינה מרובת מגזרים כמו ישראל, ניתן היה להניח כי תמהיל העובדים ישקף את חלקם באוכלוסייה. ההנחה הזאת שגויה כמובן.

נשים בכלל האוכלוסייה מהוות יותר מ–50%, אך רק אחת מכל שלושה מנהלים היא מנהלת. המגזר הערבי מהווה 20%, אבל בכמה חברות יהודיות יהיה כל עובד חמישי ערבי? אחד מכל עשרה ישראלים הוא בעל מוגבלות כלשהי, ובכל זאת הסיכוי לפגוש עובד עיוור, כבד שמיעה או כזה שיושב בכיסא גלגלים — קטן במיוחד. אתיופים נתקלים על כל צעד ושעל באפליה על בסיס צבע עורם כשאינם מתקבלים גם למשרות פשוטות, והתשובות שמתקבלות ממעסיקים שפוגשים חרדים בראיונות עבודה נעה בין "הם לא יהיו מסוגלים להשתלב חברתית"; ועד "לא רוצים כפייה דתית במשרד".

בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בשיח. היפתחותן של חברות ישראליות לעולם, כמו גם כניסתן של חברות רב־לאומיות לישראל, העלתה את הנושא על סדר היום. התפישה העקרונית פשוטה: בשוק תחרותי נדרשת חשיבה חדשנית ואחרת. חשיבה כזו לא יכולה להגיע מקבוצה המורכבת מפרטים דומים, ולכן גם חושבת באופן דומה.

שלט עליו כתוב "רכז תעסוקה" בלשכת עבודה בטירה
נמרוד גליקמן

הרחבת הקבוצה על ידי הכללת עובדים מרקעים שונים תרחיב את זווית ההסתכלות. היא גם עשויה להפוך אוכלוסיות שלא נחשבו עד כה לקהל המטרה, ללקוחות פוטנציאליים. כך, לדוגמה, עובד ערבי יביא תובנות חדשות על תפישות המגזר שאותו הוא מכיר, ואיש שיווק חרדי ישפוך אור חדשני על התפישות הסטנדרטיות והמוכרות.

Diversity (גיוון) היא אם כך, קודם כל כלי כלכלי המאפשר חדשנות והרחבת אופקים מסחרית. נושאים ערכיים כמו שוויון בין בני אדם הם בונוס חשוב ובלתי נפרד. במקביל, הפך הנושא לחלק משמעותי בשיח הציבורי. שילובן של אוכלוסיות מרכזיות כמו ערבים, חרדים ובאחרונה גם בעלי מוגבלויות, הפך ליעד לאומי במטרה להעלות את רמת הפרודוקטיביות של שוק העבודה, ולמנוע תופעות של הסתמכות יתר על הקופה הציבורית.

אם ברמה התיאורטית כבר ברור כי מדובר בנושא חשוב, הרי שבשלב זה מעטות הן החברות שכבר הצליחו להבריג את הנושא לתוך הדנ"א של הארגון. אחד המכשולים שעומדים מול תהליכי הגיוון התעסוקתי נובע משיטת הגיוס האהובה במיוחד בישראל, שהיתה ועדיין שיטת "חבר מביא חבר". כשבמוקדי הכוח יושבים גברים, צעירים, אשכנזים, עירוניים ויוצאי סיירת - כך תיראה גם החברה. במלים אחרות, במצב שבו לרוב העובדים אין חבר ערבי, חרדי, אתיופי או בעל מוגבלות, הרי שיכולתם של מגזרים אלה לחדור את חומת כוח האדם - קטנה.

גם אם ניתן היה להתגבר על העובדה שישראלים שבויים בשיטת גיוס שאינה מאפשרת גיוון, מעלה סקר שערך בזמנו ארגון קו משווה בקרב מעסיקים מסקנות מעניינות: התועלות בהעסקת ערבים כפי שצוינו על ידי מעסיקים הן רב־תרבותיות ופתיחות, הרחבת מקורות הגיוס וגיוס הון אנושי בעל מוטיבציה גבוהה. האתגרים: יכולת איתור מועמדים מתאימים, קשיי שפה (עברית ואנגלית) והצורך בהתאמת הכשרות בארגון. בקרב מנהלי משאבי אנוש נרשמה מודעות גבוהה יותר מאשר בקרב בעלי תפקידים אחרים, הן לתועלות והן לאתגרים. בנוסף עלה מהסקר, כי החשיפה לאקדמאים ערבים במקום העבודה תורמת לפירוק סטיריאוטיפים.

מול המסקנות החשובות האלה עולה מסקנת־העל, שהיא אולי החשובה מכולן: בישראל קיימת עדיין מודעות נמוכה לקשר בין גיוון לתועלת עסקית. במלים אחרות: בעוד שבישראל נושא הגיוון התעסקותי נחשב בעיקר למסייע בתועלות הערכיות (אחריות תאגידית) ובהרחבת מקורות הגיוס, הרי שבעולם כבר מבינים את הקשר הישיר בין הגיוון לגידול בשורת הרווח. בשורה התחתונה, עלינו ליישר קו עם העולם ולהבין זאת גם כאן. רק תועלת נוכל להניב מכך.

הכותבת היא מנכ"לית משרד השיווק והפרסום מגזרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם