נציבות הביקורת על הפרקליטות 
מוצדקת - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נציבות הביקורת על הפרקליטות 
מוצדקת

אמון הציבור במערכת התביעה מחייב שקיפות של הביקורת על המערכת ושל תיקוני הליקויים בה, לצד רגישות וזהירות מפני הפיכת הביקורת לכלי ניגוח ופגיעה במערכת

תגובות

הדו"ח הראשון שפירסמה נציבות הביקורת על גורמי התביעה - או בשמה המסורבל "נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות" - מוכיח את חשיבות קיומו של המוסד הזה ואת המינוי הראוי של השופטת הילה גרסטל לעמוד בראשו.

ביקורת היא מרכיב הכרחי של כל מנגנון ביורוקרטי. לא קיים גוף שלא ניתן וראוי לבקר את יעילותו, תהליכי קבלת ההחלטות שלו, עקביות החלטותיו ושקיפות עבודתו. כך ככלל, וכך בפרט בכל הנוגע לביקורת על סמכויות התביעה. כוחה של המדינה בהליך הפלילי הוא הכוח החזק ביותר של השלטון כנגד האזרח. קשה לדמיין סמכויות בעלות פוטנציאל פגיעה גדול יותר במכלול זכויותיו של האדם: חירותו, חופש העיסוק שלו, זכותו לחיי משפחה ועוד. חקירה כשלעצמה, אף אם אינה מסתיימת בהגשת כתב אישום, פוגעת בחירותו של הנחקר ובשמו הטוב, והתמשכותה גוררת עינוי דין. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהגשת כתב אישום שמחייב אדם להתגונן במשפט פלילי ומתייגת אותו כ"נאשם".

לפוטנציאל הפגיעה יש להוסיף את היקפן הרחב וביזורן של רשויות התביעה. עם הגדלת היקפו של המשפט הפלילי במדינה המודרנית וריבוי ההתנהגויות המוגדרות כפליליות, התרחב גם הצורך בגופי תביעה שונים ומתמקצעים. על כן, בניגוד לזיהוי המקובל בציבור בין "תביעה" ל"פרקליטות" - הרי שרשויות התביעה בישראל כוללות את התביעה המשטרתית, הפרקליטות על אגפיה ומחוזותיה השונים, עורכי דין שהוסמכו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ועורכי דין שקיבלו מהיועץ המשפטי לממשלה ייפוי כוח לצורך ייצוג.

מוטי מילרוד

מצופה היה אפוא כי סמכויות אלה יהיו הסמכויות המבוקרות ביותר. אלא שההצעה להקים גוף ביקורת ייעודי על הפרקליטות, על אף שהובטח כי גוף זה יותאם לאופי המיוחד של עבודת הפרקליטות ולצורך למנוע התערבות פוליטית ישירה או עקיפה בעבודתה, גררה התנגדויות רבות ומימושה עוכב במשך שנים. כאשר המוסד הוקם, בסופו של דבר, לווה הדבר בחששות לא מעטים כי הנציבות לא תבצע את תפקידה בנחרצות המצופה. להבדיל מנציבות הביקורת על השופטים, אשר הוקמה בחוק, הנציבות הוקמה מכוח מסמך שנחתם על ידי שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה - עניין שעורר תהיות לא מעטות, שהרי הגוף המבוקר מינה גם את מבקרו. מן הצד השני של המתרס, היתה ועודנה התנגדות וחוסר שיתוף פעולה של הפרקליטים - המתבטאים אף בעיצומים - כנגד הביקורת ובעיקר נגד הסמכת הנציבות לברר תלונות פרטניות, בטענה כי יש בדבר לפגוע בעצמאות שיקול הדעת של התובעים.

הדו"ח הראשון של הנציבה, בנושא אופן הטיפול בתיקים שהוחלט על סגירתם, מדגים ביקורת מערכתית ממוקדת, נוקבת ובונה שאין בה כל פגיעה בעצמאות שיקול הדעת של התובעים. הנציבה מצביעה על תופעות של סחבת קיצונית בטיפול בתיקים עד לקבלת החלטה בעניינם, עיכובים במשך הזמן העובר מרגע ההחלטה על סגירת תיק ועד מתן הודעה לחשוד ועוד. עוד מצביעה הנציבה על שוני בין הפרקליטויות השונות בממוצע הזמנים בכל אחת מהבחינות שבוצעו ועל הבדלים מטרידים במשך הזמן מקבלת ההחלטה ועד להודעה על סגירת תיק בין חשודים מיוצגים לחשודים שאינם מיוצגים. תופעות מסוג זה, מעבר לכך שיש בהן עינוי דין, פגיעה בזכויות ולעתים אכיפה סלקטיבית ואפליה, גם פוגעות באמון הציבור במערכת התביעה ובכך שכרה יוצא בהפסדה.

כך, למשל, "הגנה מן הצדק" היא כיום טענה שיכולה להיטען במסגרת ההליך הפלילי בשל התנהלויות שונות של רשויות האכיפה שגרמו לכך שהגשת כתב האישום היא בלתי צודקת. הנציבה לא הביעה דעתה אם בתיק מסוים או אחר ישנה עילה לטענה כזו, אך הצביעה על מדיניות לא אחידה בעניינים מסוימים. יישום המלצותיה יכול להוביל לייעול העבודה, לשיפור בתהליכי קבלת ההחלטות ולהנהגת נהלים אחידים באופן שימעיט גם טענות של "הגנה מן הצדק" במשפט.

אמון הציבור במערכת התביעה מחייב שקיפות של הביקורת על המערכת ושל תיקוני הליקויים בה, לצד רגישות וזהירות מפני הפיכת הביקורת לכלי ניגוח ופגיעה במערכת. דומה שהדו"ח הנושאי הראשון שהנציבות פירסמה יוכל לתרום באופן מהותי לשיפור בעבודת התביעה, שלצד תועלתו להגנה על זכויות האדם גם יעודד התייעלות של המערכת, וזאת ללא התערבות בשיקול הדעת המהותי.

הכותבת היא מרצה בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי משפט, מחברת הספרים "אכיפה סלקטיבית" ו"מבט ביקורתי על ביקורת המדינה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות