לשים סוף לבריונות של תאגידי המים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשים סוף לבריונות של תאגידי המים

החיסכון הכספי העצום שיושג כתוצאה מביטולם של 55 תאגידי המים והביוב לא רק שיחזיר השקעות אל משק המים והביוב ויחזק אותו, אלא גם יתמוך בעסקים הקטנים והבינוניים

5תגובות

בשנים האחרונות מסתמנות עלייה במספר המפעלים הנסגרים וירידה במפעל המפעלים החדשים שקמים. מנתונים שפירסם האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, עולה כי מגמת הירידה במספר המפעלים החדשים המוקמים תימשך, עד שב-2020 לא יקום אף מפעל חדש בישראל.

רבים מהתעשיינים מפנים אצבע מאשימה לכיוונם של תאגידי המים והביוב. מנתונים שפירסמה הרשות הארצית למים וביוב, עולה כי בחמש השנים האחרונות עלה מחיר המים לתעשייה מ-3 שקלים לקוב ל-7.8 שקלים לקוב, עלייה של יותר מ-100%. בהתאחדות התעשיינים אף טוענים שמדובר בעלייה של יותר מ-200% בתוך פחות מעשור.

כרגיל, המטרה המקורית בהקמת תאגידי המים היתה טובה: להבטיח שאגרות השפכים יממנו את עלויות הטיפול בהם וישפרו את התשתיות הישנות, אלא שעשרות תאגידי המים והביוב שהחליפו את הרשויות המקומיות בתחום לא רק פיקחו על איכות השפכים שמוזרמת לביוב, אלא בעיקר דאגו להעשיר את קופתם. בכך טמון ניגוד עניינים מובנה. גם מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שתאגידי המים והביוב אינם מתנהלים כמשק סגור והצביע על שורה של פגמים בפעילותם.

חגי פריד

האמת הפשוטה היא שאין קשר בין התשלום שנדרשים מפעלי התעשייה לשלם לנזק הסביבתי שעלול להיגרם משפכיהם. חריגה ולו קלה ביותר באחד הפרמטרים עלולה להביא לידי קנסות עצומים. באופן כזה, מפעלים נאלצים לשלם יותר על המים שהם צורכים ולשלם סכומים עצומים בגין חריגות קלות - אפילו כאלה הנמוכות מסף טעות הדיגום.

חלק מתאגידי המים והביוב זיהו זה מכבר את הפוטנציאל העסקי הטמון בגביית אגרות שפכים לקופתם, וכמוצאי שלל רב התנפלו על מפעלים ועסקים ודרשו מהם תשלומים אדירים. כדי להגדיל את הסיכוי למצוא חריגות הם אף נוהגים ליטול דיגום חטף (דיגום שנלקח בנקודת זמן אחת) ולא דיגום מורכב (דיגום המשקף הזרמה ממוצעת של שפכים).

החומרה היתרה היא שהתשלומים המופרזים האלה אינם חוזרים למשק המים או לטיפול בביוב; מנתונים שהציג בכנסת שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, עולה כי ב-2012 לבדה חילקו תאגידי המים והביוב דיווידנדים בסך של 71 מיליון שקל לתקציביהן השוטף של הרשויות המקומיות, אותן רשויות שמהן מלכתחילה הופקע ניהול משק המים. החלוקה הזאת מוכיחה יותר מכל שרווחיהם של תאגידי המים והביוב אינם מתגלגלים אלינו, צרכני המים - אלא תורמים לעלייה נוספת וקשה ביוקר המחיה.

זוהי התנהלות שאין להסכים אתה. בהקשר הזה, הקריאה לבטל את תאגידי המים והביוב היא יוזמה מבורכת שיש ליישמה בהקדם. החיסכון הכספי העצום שיושג כתוצאה מביטולם של 55 תאגידי המים והביוב לא רק שיחזיר השקעות אל משק המים והביוב ויחזק אותו, אלא גם יתמוך בעסקים הקטנים והבינוניים בדרך של הורדת מחירים, שלעתים קרובות מגולגלים אלינו הצרכנים.

הכותב הוא שותף ומנהל מחלקת איכות הסביבה במשרד תדמור ושות' פרופ יובל לוי ושות' ויו"ר פורום סביבה וחברה בלשכת עורכי הדין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות