הממונה על ההגבלים העסקיים 
צריך להיזהר מהריכוזיות של עצמו

רשות ההגבלים שמה לה למטרה למנוע ריכוז כוח בידי גורמים מעטים, לאור ההבנה שריכוז כוח עודף בידי גורם יחיד פוגע בציבור לעומת ביזור הכוח לכמה גורמים המקיימים יחסי תחרות. מן הראוי שרשות ההגבלים תיישם את עקרונותיה גם ביחס לפעילותה שלה עצמה

אורי פורת
אורי פורת

בשנים האחרונות, ובעיקר מאז המחאה החברתית של קיץ 2011, במקביל למינויו של פרופ' דיויד גילה לממונה על ההגבלים העסקיים, זכתה רשות ההגבלים בכוח רב בכלכלה הישראלית. השילוב בין גישתו האקטיביסטית של גילה לרצון לחזק את רשות ההגבלים במאבקה ביוקר המחיה, הפך את הרשות מפסיבית, המגיבה לפגיעות בתחרות, לאקטיבית, מעין רגולטור־על שאחראי על פתרונות לבעיות יוקר המחיה ובכוחו לאשר או למנוע החלטות של רשויות מינהליות אחרות.

מעורבותה של רשות ההגבלים בכלכלה והסמכויות הנתונות בידיה כיום הן חסרות תקדים. אף שעדיין לא הובהרה השפעת כוחה של הרשות על פעולתן של הרשויות האחרות, ניתן לראות בפרשת הגז הטבעי נורת אזהרה לגבי ריכוז כוח עודף בידי רשות אחת, ואיפשרה חשיפה נדירה של הנזק העלול להיגרם מאובדן מערכת בלמים ואיזונים בין הרשויות. הפרשה חשפה שתי תופעות הנובעות מעודף כוח הנצבר בידי רשות אחת — סטגנציה של רשויות אחרות וניסיון התערבות בסמכויות של רשות ההגבלים.

ב–23 בדצמבר 2014 הודיע גילה באופן פתאומי ודרמטי על חזרתו מההסכמה להגיע לצו מוסכם עם המחזיקים במאגר הגז לווייתן. ההחלטה גררה, בין השאר, מכתבים שהוחלפו בין רשות ההגבלים למשרד האנרגיה, שחשפו ביקורת קשה של הממונה על הגבלים על משרד האנרגיה על כך שנמנע מלקבל החלטות בזמן סביר בעניין הגז הטבעי, וביקורת נגדית של משרד האנרגיה על כך שהממונה על הגבלים מקבל החלטות ללא תיאום עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. באתר האינטרנט של הרשות פירסם גילה הסבר להחלטתו המפתיעה. בהודעתו נכתב כי ההחלטה נבעה בין היתר מכך ש"התגבש גם חשש כי גורמים בממשלה תולים את יהבם על ההסדר וממתינים לתוצאותיו".

חשוב להדגיש, גילה נימק את החלטתו הדרמטית, שהיא בעלת השפעה אדירה על המשק, ברצונו לתמרץ גורמים בממשלה לקבל החלטות, ולא משיקולים תחרותיים הנמצאים בתחום מומחיותו. ייתכן שהממונה צודק בביקורתו כלפי משרד האנרגיה והממשלה בכלל. ואולם אל לו להתעלם מכך שגם עליית כוחו והפיכתו לרגולטור־על גורמת בהכרח לרשויות אחרות לקחת צעד אחורה ולהמתין להחלטות התחרותיות שייצאו מהרשות.

המחאה החברתית בקיץ 2011. סמכויות הממונה על ההגבלים כיום הן חסרות תקדים צילום: מוטי מילרוד

לצד הפגיעה בתפקודן של רשויות אחרות, החלטתו הדרמטית של הממונה הובילה לראשונה זה שנים לקריאה להפקעת סמכויות מידיו, כמו הצעה להקים ועדה בין־משרדית לטיפול בגז הטבעי. משמעותם של קולות אלה היא הפקעת אחד התחומים המרכזיים לכלכלה הישראלית מידי הממונה.

ככל שרשות ההגבלים תעסוק ותכריע בנושאים כלכליים שהם פוליטיים במהותם, היא תיחשף יותר ויותר לסכנה של מעורבות גורמים פוליטיים בעבודתה. אין כל ערובה שסמכויות הממונה לא יופקעו בידי גורמי כוח שונים בממשלה, או שמשרת הממונה על הגבלים לא תיהפך למינוי פוליטי תחת מינוי מקצועי, כפי שנעשה עד כה. ככל שהממונה מעוניין לשמור על הפעלה עניינית ומקצועית של כוחו הרב שנצבר בשנים האחרונות, עליו להיזהר מהפעלת כוחו בצורה בלתי מאוזנת שתגרום בסופו של דבר להתערבות של גורמים נוספים בעבודתו.

פרשת הגז המחישה גם שלמרות עליית קרנו של הפתרון התחרותי לבעיות יוקר המחיה, אין הוא נותן פתרון מיטבי בכל מצב. לעתים הפתרון התחרותי האופטימלי יוביל לתוצאה כלכלית טובה פחות מפשרה בשיקול התחרותי. לפיכך, ביצור מעמדה של הרשות ההגבלים כרגולטור־על לא יוביל בהכרח לפתרון הטוב ביותר לבעיות יוקר המחיה.

רשות ההגבלים שמה לה למטרה למנוע ריכוז כוח בידי גורמים מעטים, לאור ההבנה שריכוז כוח עודף בידי גורם יחיד פוגע בציבור לעומת ביזור הכוח לכמה גורמים המקיימים יחסי תחרות. מן הראוי שרשות ההגבלים תיישם את עקרונותיה גם ביחס לפעילותה שלה עצמה.

הכותב הוא עורך דין במחלקת הגבלים עסקיים במשרד אגמון ושות' 
רוזנברג הכהן ושות'

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ