מגבלת 11 השעות

מדוע צמיחה באפיק מדיה אחד חייבת לבוא על חשבון אפיקים אחרים

נתן ליפסון

עם כל השינויים שחלו במכשירי הקצה השונים ובתכנים שהם מציעים בשנתיים האחרונות, ובאופן ספציפי בסמארטפונים, איך השתנו הרגלי צריכת המדיה?

באמצע מארס פרסמה חברת המחקר נילסן מסמך, The Total Audience Report, שסיכם את הרבעון הרביעי של 2014. המסמך הזה כלל נתונים על הרגלי צריכת המדיה של בוגרים אמריקאים ברבעון הרביעי של 2012, הרבעון הרביעי של 2013 והרבעון הרביעי של 2014.

אם סוכמים את המספרים בשמונה קטגוריות המדיה שנילסן כללה, הרי שבעוד שברבעון הרביעי של 2012 אמריקאים בני 18 ומעלה צרכו מדי יום מדיה במשך 10 שעות ו-45 דקות, ברבעון הרביעי של 2014 הצריכה היומית היתה 11 שעות ו-7 דקות – תוספת זעומה של 22 דקות, או 3.4%.

כלבים מנציחים את עצמם בסלפי

הצמיחה המתונה מאוד הזו מלמדת שבשנתיים האלה האמריקאים לא הגדילו את משך הזמן שבו הם צורכים מדיה. גם ככה זה די הרבה, בוודאי בהתחשב בכך שבני 18 ומעלה עסוקים בלימודים או עבודה או שניהם, ושחלקם גם מגדלים משפחות ועוסקים בפעולות אחרות שאינן מדיה בשעות הערות שלהם.

לאורך השנתיים האלה, האפיק שקיבל את הנתח הגדול ביותר של צריכת המדיה היה טלוויזיה לייב, כלומר צפייה בטלוויזיה במועד ההקרנה המקורי של התוכניות, כלומר לפי לוחות הזמנים של הרשתות והערוצים השונים. במקום השני – האזנה לרדיו AM או FM, שגם זה אומר האזנה במועדי השידור המקוריים של התחנות השונות.

ברבעון הרביעי של 2014, הנתח של שני האפיקים האלה יחד היה 68% – שני ערוצי מדיה שקיימים בשוק מעל 50 שנה עדיין שולטים בשוק, ובסדרי גודל.

הדרמה מתרחשת מתחת לקו הזה. בשנתיים האחרונות, היקף השימוש בסמארטפונים זינק ב-60% – מ-53 דקות ביום ברבעון הרביעי של 2012 לשעה ו-25 דקות ביום ברבעון הרביעי של 2014. הנתח של סמארטפונים בתפריט המדיה זינק בשנתיים האחרונות מ-8.2% ל-12.7%.

אפיק מדיה נוסף שצמח בשיעור ניכר בתקופה הזו היה צפייה דחויה בתכנים טלוויזיוניים: מ-27 דקות ל-33 דקות. משך הגלישה באינטרנט ממחשבים רגילים צמח בשיעור זניח, 1.5%, אבל עדיין מדובר ביותר משעה ביום.

הנדחקים הראשיים היו טלוויזיה לייב ורדיו. למעשה, הרבעון הרביעי של 2014 היה הראשון שבו משך הצפייה בטלוויזיה ירד מתחת לחמש שעות ביום.

רמז לגבי העתיד אפשר לקבל מניתוח הרגלי צריכת המדיה על פי גילאים. על פי הדו"ח של נילסן, ככל שגילם של הצופים בטלוויזיה גבוה יותר – כך הם צופים בה יותר: 50 שעות בשבוע לבני 65 ומעלה לעומת 18 שעות ורבע אצל בני 12-17, כלומר פי 2.7. הדפוס בהאזנה לרדיו דומה.

מכאן שבעתיד, הנתח של טלוויזיה לייב ושל רדיו ימשיך לרדת, וכנראה אפילו שבקצב מהיר יותר. ייתכן שהשימוש בסמארטפונים לא יצמח עד כדי כך מהר, אבל הצעירים לא ישובו לטלוויזיה. הם תמיד יילכו למה שחדש. היום זה סמארטפונים – מחר זה יהיה מכשיר קצה אחר.

מספר השעות שבהן אפשר לצרוך מדיה מוגבל לשעות הערות. אבל ייתכן שמה שנראית כמגבלת 11 השעות אינה סוף פסוק. ייתכן שיש פרקי זמן, אפילו ארוכים, שבהם אחד מהשניים יכול להיות נכון: או שהמדיה לא חדרה אליהם עדיין – או שיש בהם היצע שניתן להגדיל אותו, כמו למשל בנהיגה – מה שיכול בהחלט להסביר לפחות חלק מהעניין של אפל ברכבים.

כיוון נוסף יכול להיות מציאת דרך שתביא לירידה דרמטית בכמות הזמן הנדרשת להפעלה הפיסית של מכשירי הקצה שלנו כדי להפיק מהם תועלת, כמו למשל ללחוץ על כפתורים או להקליד. ההפעלה הפיסית של מכשירי הקצה שלנו לא רק לוקחת הרבה זמן – לפעמים אנחנו נמנעים מפעולות בגלל שהן מחייבות שימוש באצבעות ובידיים.

עד אז, צמיחה של אפיק מדיה אחד תהיה חייבת לבוא על חשבון אפיק אחר או אפיקים אחרים. כלומר לא תהיה צמיחה – רק דחיקה.

צילום: אי־אף־פי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker