לחשוב כמו מעסיק אירופאי

המשק הישראלי נוסד על פי המודל האירופי, המבוסס על שיתוף פעולה בין ההנהלה לעובדים, אולם מאז הוא התרחק ממנו

סטיב אדלר
סטיב אדלר

כשהייתי צעיר ולמדתי באוניברסיטת קורנל, העבודה הראשונה שלי היתה בארגון עובדים בניו יורק. הארגון ייצג את הפועלים הכי עניים, מהמפעלים הכי קטנים. ועדיין, הפועלים היו מגיעים מדי חודש, בבגדי עבודה מלוכלכים, למטה הארגון ביוניון סקוור, כדי לשלם את דמי החבר שלהם. הם הגיעו כי הם הרגישו שהארגון מעניק להם מעמד בחברה האמריקאית.

זה לא דבר של מה בכך במשק האמריקאי, שבו אין כמעט ארגוני עובדים במגזר הפרטי. הסיבות לחולשת העבודה המאורגנת בארה"ב מגוונות, אך חשוב להבין כי גם המשק הישראלי נמצא כיום בצומת שבין מודל התעסוקה האמריקאי לבין המודל האירופי. בנושא זה דעתי ברורה - המודל האירופי עדיף בהרבה.

המשק הישראלי נוסד על פי המודל האירופי, המבוסס על שיתוף פעולה בין ההנהלה לעובדים, אולם מאז הוא התרחק ממנו. השותפות הזו מועילה לא רק לעובדים, אלא גם לעסקים. זה נכון שהמשק האמריקאי עובד והמשק האירופי עובד, אבל המשק האירופי עובד טוב יותר. ההשלכות של המודל האמריקאי הן השלכות קשות.

עובדי מקדונלדס מפגיניםצילום: דודו בכר

אחת ההשלכות של המודל האמריקאי היא התנגדות חריפה להתארגנות. בישראל אפשר לראות את זה, לדוגמה, במקדונלד'ס. ההנהלה הישראלית החליטה שאם בארה"ב אין ועד - גם כאן לא יהיה. העובדים, כמובן, הכריזו על סכסוך עבודה. הם מקיימים שביתות, פוגעים בתדמית החברה ויעזבו בהזדמנות הראשונה - כולל המנהלים.

כאשר המודל האירופי עובד היטב, אין כמעט שביתות וסכסוכי עבודה. יצא לי לשוחח עם שופט אוסטרי בכיר, שכלל לא הכיר את תופעת השביתות. "ומה אתם עושים כאשר מנהלים משא ומתן ולא מגיעים להסכמה?" שאלתי. "ממשיכים לדבר", הוא ענה בפשטות. באירופה, נציגים של העובדים יושבים בדירקטוריונים, יש שקיפות מלאה וכולם יודעים בדיוק מה קורה בחברה. העובדים מתחלקים גם ברווחים. יש יותר יציבות, יותר נאמנות והתמודדות טובה יותר עם התחרות הבינלאומית. טבע, לדוגמה, היא חברה מאורגנת מצליחה מאוד, ויש בה שיתוף פעולה מלא בין ארגון העובדים וההנהלה.

בארה"ב רק 11% מהעובדים מאורגנים, למרות שמחקרים הראו כי שני שלישים מהם היו מעוניינים להתאגד. זה קורה, בין היתר, בגלל מצב משפטי ופוליטי עוין והשפעה עצומה, חסרת פרופורציות, של בעלי ההון. בישראל המצב טוב יותר, בעיקר בזכות ההגנות המשפטיות על העבודה המאורגנת. פסק דין פלאפון הוא, בעיני, הפסיקה המתקדמת ביותר בעולם בתחום יחסי העבודה. ועדיין, עובדים ישראלים רבים המבקשים להתאגד נתקלים בהנהלות שמנסות לסכל את המהלך ולא בוחלות בשום אמצעי.

כדי להתאגד, העובדים בישראל זקוקים ליותר מרצון טוב - הם חייבים גב חזק, שיאפשר להם להתמודד עם המלחמה שאוסרת עליהם ההנהלה. למזלם, בשנים האחרונות ההסתדרות התחזקה גם ארגונית וגם ממונית, ויכולה לספק את הגב המשפטי, הכלכלי והפוליטי הזה. גם אם יש ביקורת על ההסתדרות, החשיבות של העבודה המאורגנת למשק הישראלי היא רבה. דווקא ההתארגנות, שלעתים מושמצת שלא בצדק, היא שיכולה להביא לשקט תעשייתי למעסיקים ולשגשוג כלכלי.

כעת השוק הישראלי צריך להחליט מה יהיה אופיו - אירופי או אמריקאי. לי אין ספק שהכיוון הוא חיובי לעבר שיתוף פעולה של עובדים ומעסיקים. אין לי גם ספק שהנהלות כוחניות כמו מקדונלד'ס יתעשתו ויבינו, כפי שקרה לדוגמה בבורגראנץ', שהעובדים הם לא מרושעים, שהם בסך הכל נאמנים וטובים. אפשר לתת להם שכר ראוי והחברה לא תפשוט רגל. אפשר לתת לוועד לפעול, בכפוף לדין, מבלי שהמעסיק ייפגע. זה עובד בחברות גדולות אחרות בישראל ואין סיבה שלא יעבוד במקדונלד'ס. ואני קורא מכאן למעסיקים, לעובדים וגם לרגולטורים - בחרו בשיתוף פעולה, תמכו בעבודה המאורגנת.

הכותב הוא נשיא בית הדין 
הארצי לעבודה בדימוס

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ